צילום פוסט: Allee | © Shutterstock
תוכן העניינים
הכרה
חבר לצי האמריקני שאני לא מכיר כתב בדו"ח שנערך לאחרונה על מצבו של הצי האמריקני: "הצעד הראשון בפתרון הבעיה הוא הכרה בכך שיש אחד כזה."
ניתן להכליל ממצא זה בקלות. את השלב המקדים להכרה זו ניתן לראות עד היום בבהירות רבה אצלנו. אנחנו אוהבים לגנות את השליח מהר מדי ולשבח את הסיבה לכל הרוע בטונים הגבוהים ביותר.
לְהַכּוֹת
אם איגודי עובדים כבר בקושי עומדים על קהל הלקוחות שלהם, אז לפחות הם צריכים להציק לשאר העולם, בדיוק כמו האיגוד הקטן הזה למשרות מיותרות לחלוטין (GDL).
באמת הגיע הזמן שלא רק נגדיר מחדש את העבודה ונתאים את החברה שלנו בהתאם, אלא נשקול מחדש בדחיפות את הצורך באיגודי עובדים. אולי מוטב אם לחברות יהיו רק מועצות מתאימות שמנהלות משא ומתן עצמאי עם המעסיקים שלהן. כי זה ישחרר מספר עצום של איגודים מקצועיים שבהחלט יכולים לשמש לעבודה שהיא למעשה הכרחית.
רמת מטא
זה מביא אותי היישר לנושא של "מטא-מוסד": בינתיים יש מטא תואם לכל דבר, כלומר מטא-רמה. בקושי אנשים מתכנסים עד ז. ב.לאסוף זבל בהתנדבות ובהתנדבות, יש מיד מטא-בני אדם המוכרים בעצמם שרוצים אז לקדם, לתאם ולשלוט בכל העניין, אבל לא רוצים לאסוף זבל בשום פנים ואופן.
גם למועדונים יש כבר מועדונים שרוצים לטפל במועדונים.
מכיוון שכל העניין עובד רק באמצע הדרך, הרמה הבאה נמשכת פנימה, שאז נכבשת על ידי מטא-בני אדם אחרים. בסופו של דבר, הזבל נשאר היכן שהוא נמצא והמתנדבים פורשים בכעס מוחלט, מה שמוביל שוב לרמה נוספת של מטא כדי להעסיק עוד יותר מטא-בני אדם. אגב, הצורה הידועה ביותר של המטא-אנושי היא הסופרמן הפופולרי אוניברסלי, כלומר סופרמן.
גם כאן יהיה רעיון טוב שכולנו נחזור לרמה שבעצם הכרחית וננסה לעשות את העבודה שצריך לעשות - באמת צריך להיות מספיק מזה.
יום הולדת היום
ארווין שרדינגר
כל חובב חתולים צריך להכיר את הניסוי המחשבתי שלו.
