תמונת פוסט: יש לכם שאלות? | © Shutterstock
תוכן העניינים
כבוד
ברגע שחזרתי מהריקוד, גיליתי ג'ו ביידן הודיע על התפטרותו כמועמד לנשיאות. בכך הוא מפנה את הדרך למועמד צעיר יותר וזמן קצר לאחר מכן מדבר בשם סגן הנשיא שלו קאמלה האריס בתור מועמד. אם הדמוקרטים בארה"ב לא לגמרי טיפשים, אז הם ינקטו פעולה וינסו אחרי הכישלון הלגיטימי של הילרי קלינטון ניסיון שני. עם זאת, ספק אם ארה"ב מוכנה לנשיא ארה"ב - הייתי רוצה שתהיינה.
בכל מקרה, כולם והכל עדיף על אחד דונלד טראמפ. עכשיו נקווה שהדמוקרטים בארה"ב לא ירו לעצמם שוב ברגל!
שאלה של שאלות
כידוע, התשובה לשאלה של כל השאלות היא 42, או ליתר דיוק זה היקום עצמו. ולכן, לתשובות מובנות יותר, כדאי שנשאל גם שאלות קצת יותר מובנות.
אגב, בינה מלאכותית לא עוזרת בזה - אנחנו יודעים את זה לפחות מאז דאגלס אדמס! אני קורא כרגע פוסט של ג'נט אוטו בזמן "גרמנית? >> מה שלא יהיה, מה שלא יהיה! <<” (Die Zeit, מס' 30, 11.7.2024 ביולי 27: XNUMXו). כבר מצאתי את התשובה בעצמי והפסקתי לעבוד כמנטור קריאה. אם ההורים האחראים אינם אחראים והילדים (קורבנותיהם!) אינם נלקחים מהם, כל המאמצים עלו בתוהו.
אני גם טוען שמי שהוא אדם בריא בכלכלת שוק חברתית ואינו יכול לפרנס את עצמו הוא פשוט אדם רע ושהילדים שלו נכשלים בבית הספר הוא גם הורה רע.
אבל כחברה אנחנו אשמים חלקית כי אנחנו כבר לא מתקנים מספיק טיפשות, עצלות ופשע!
שבח מגיע לאיש ממשרד הסדר הציבורי אתמול שניסה לתפוס שלושה פיסרים פרוע ביו-גרמנים ומכורים לסמים, תוך שהם נמנעים במיומנות מאגרוף. - במקרה זה, בנוסף לסנקציות, גם הימצאות שירותים ציבוריים בעיר תעזור.
אגב, הילדים המוזכרים בכתבה לא רק שלא יודעים גרמנית, הם לא יודעים טורקית כמו שצריך, רוסית או כל שפה אחרת!
בלי קשר לשפה, האם אנחנו כבר לא יודעים את ההבדל בין חברתי לאנטי-חברתי?
לְפַרְסֵם
כרגע אני עובד קשה יותר כדי למשוך אנשים מתעניינים לשיחות הרטנשטיינר ה-8 וגם לנשף אירופה 2025. שני האירועים ימצאו את המעריצים שלהם, כולנו בטוחים בכך, אבל עבור המארגנים פשוט הרבה יותר טוב אם 80 אחוז מהמשתתפים המתוכננים יתאספו כמה שיותר מהר. זה הופך את העבודה בהתנדבות לקלה יותר ובעיקר מהנה יותר.
למרבה הצער, אזרחים רבים נרתעים יותר ויותר מלהבטיח הבטחות מחייבות - וגם בשלב מוקדם. זה יהיה הרבה יותר קל לנו כבני אדם ולחברה מתפקדת אם אנחנו האזרחים היינו תקועים שוב ושוב יתד כזה או אחר. עבורי, אירועים מסוימים פשוט מתוכננים ואני אקח בהם חלק ההרשמות הרלוונטיות שלי יוצאות מוקדם מאוד, כל כך מוקדם שלמארגנים יהיה לי הכי קל שאפשר.
האופי הבלתי מחייב של היום מראה רק דבר אחד, כלומר שלמי שפועל בדרך זו פשוט אין יותר שליטה על חייהם או, גרוע מכך, שהטבע הבלתי מחייב שלהם גורם להם ליפול קורבן להקצף טהור: "אתם כל כך חשוב שאתה לא יכול להבטיח שום הבטחה ובמיוחד לא להיות מסוגל להגיע לפגישות בזמן!"
האנשים האלה מפספסים את חייהם שלהם כי הם לא רוצים לפספס שום דבר (ג'ון לנון) - וזה יכול לפחות לפעמים להיות קל יותר מאשר לעשות זאת בעצמך.
חודשיים לפני שיחות הרטנשטיינר ה-8 יש לי 50% מהמשתתפים ביחד, אבל זה צריך להיות 80% לפחות שלושה חודשים לפני התאריך כדי, כאמור, להקל קצת על המארגנים.
נשף אירופה 2025 יתקיים בעוד עשרה חודשים ורק 5% מהמשתתפים התחייבו - אני מניח שרבים נוספים כבר מתכננים היום השתתפות משלהם: זה יכול להקל מעט על המארגנים המתנדבים.
שואלים אותי באופן קבוע למה אני כבר לא עושה אירוע אחד או שניים "גדולים" או אפילו טיולים או לפחות מציע אותם שוב? אני תוהה למה?
יצירה
כיום יש דגש מוגבר בחוגי השמאל ג'וזף שומפטר ו"כוח ההרס היצירתי" שלו. בכך, נטען, הרוסים עושים משהו טוב עבור האוקראינים. "לחץ מלחמה כמאיץ של טרנספורמציה", ואם המערב אכן ינצח, זה יעמוד לזכותו הגדול ולדימיר פוטיןשאוקראינה עדיין תיכנס לנאט"ו ואולי גם לאיחוד האירופי.
למרות כל התיאוריות שכדאי לחשוב עליהן והממצא הראוי לשבח ביסודו של טוב ברע, כנראה היה עדיף לכל המעורבים - פרט למרוויחי המלחמה הנצחית - אם מעולם לא הייתה מלחמה מלכתחילה. כידוע, השמאל שמח בכל אמצעי כל עוד הם מובילים רק לסוציאליזם.
וברגע שהעולם יהיה קצת מסודר שוב, השמאל יבקר שוב את עוול הביצועים, העבודה הקשה וכוחות היצירה.
"בכל פעם שאתה מתקשה לקום בבוקר, הזכיר לעצמך שהטבע יצרת אותך למטרת עבודה עם אחרים, בעוד שאפילו חיות חסרות מחשבה משתפות בשינה. והמטרה הטבעית שלנו היא יותר מתאימה ומספקת יותר."
מרקוס אורליוס, מדיטציות (8.12)
