תמונת פוסט: אישה עם דגל | © Pixabay
השכנים הצרפתים שלנו כבר זרקו פיתול ענק באירופה שלנו. חלקנו עדיין זוכרים היטב כיצד, ב-29 במאי 2005, רוב של 55,7% מהצרפתים הצביעו נגד אימוץ האמנה המכוננת חוקה אירופית, והחזירה את אירופה שלנו שנים לאחור.
כבר אז, הריאליסטים בינינו הכירו בכך שהמדינות החברות באיחוד האירופי לא היו באיחוד האירופי בגלל הרעיון האירופי, במיוחד לא אלו שהצטרפו רק ב-2004.
עבור רוב החברים, הסיבות העיקריות לחברות עשויות להיות היתרונות הפיננסיים של שיתוף פעולה כלכלי ואירופה חברתית (תשלומי העברה).
הסיבה הבאה היא הדבר הבנאלי מאוד שהם עדיין יכולים לשמור על ריבונות לאומית משלהם בכלל באמצעות חברותם באיחוד האירופי (למעשה סתירה במונחים). אולם עבור חלקם מדובר גם בישועה מרוסיה המתחדשת; למרבה האירוניה, רוסיה החליפה כעת את גרמניה בתור הבוגיסט - לפחות לעת עתה.
ואפילו האירופים הקולניים ביותר נוטים לחשוב על אירופה כעל מדינת-על, בהתאם ללאום שלהם כ- Grande Nation אירופאי או כברלין הגדולה האירופית - מה שהוביל רבים להאמין בהפוגה צרפתית-גרמנית. וכמה מהאירופאים האלה עדיין מאמינים עד היום שאפשר להגשים את מדינת העל של אירופה בהנהגת מוסקבה.
עד היום, מעט מאוד אזרחי האיחוד עדיין מאמינים במדינה פדרלית של אירופה - בארצות הברית של אירופה. ועוד פחות מכך במיזוג של העולם החופשי לאיחוד עולמי שנמצא כעת בעתיד הרחוק.
אירופה שוב במלחמה, כולל האיחוד האירופי. השותף החשוב והאמין ביותר שלנו, ארצות הברית של אמריקה, עדיין מנסה למנוע ממנה להסלים למלחמת עולם. אגב, אנחנו האירופים פחות סולדים ממלחמת עולם - שוב (שאפשר לקחת אותו כסימן להיבריס).
אבל מה שמייחד את המלחמה הזו הוא שחזיתם של כמעט כל המעורבים במלחמה עדיין לא הובהרה.
נראה כי הונגריה, אוסטריה וגרמניה עדיין נוטות יותר לכיוון רוסיה ורק נאלצות להפוך את מדיניותן על ידי איתנותם של האוקראינים. עלינו להכיר בכך שזו תהיה רק החלטת רוב (מצומצמת).
למרבה הצער, גרמנים רבים עדיין מאמינים שארה"ב עומדת בדרכה של השאיפות של גרמניה להפוך למעצמה גדולה - והם צודקים לחלוטין, כי ארה"ב בונה על גרמניה דמוקרטית ואירופית.
המדינות הבלטיות, פולין ושאר מזרח אירופה עדיין חוששות מרוסיה מכדי להפנות עורף לאירופה שלנו, אבל זה ישתנה מהר מאוד כשהפחד הזה יוסר - הפולנים האנטי-דמוקרטיים יכולים לשמש דוגמה טובה.
בריטניה והסקנדינבים מסכימים שהם עומדים לצד ארה"ב כדי להגן על אירופה החופשית. דרום אירופה וחצי האי האיברי, לעומת זאת, עדיין שומרים על פרופיל נמוך כי הם לא יודעים בדיוק איך גרמניה ואולי צרפת יחליטו בעתיד הקרוב.
ובעוד אנחנו הגרמנים ממשיכים לתמרן ועדיין מנסים להרוויח מהמלחמה, הדברים יהפכו למרגשים מאוד עבור אירופה שלנו כבר ב-10 באפריל 2022, ואז תהיה לנו ודאות עד ה-24 באפריל 2022 לכל המאוחר.
כי צרפת בוחרת נשיא חדש:
- עמנואל קו עלי, מדינת-על אירופית, ממשיכה לבנות על אירופה, אבל בלי רוסיה ואם אפשר גם בלי ארה"ב.
- מרין לה פן, פאשיסט, אולי גם נאצי, בונה על הגראנד ניישן ואוהב לעשות זאת בתמיכה רוסית, אבל בכל מקרה בלי ארה"ב.
אז אנחנו הגרמנים נדע סוף סוף ב-24 באפריל 2022 איך המלחמה הזו תימשך. החברים הצרפתים שלנו יחליטו על זה בשבילנו.
אבל גם אז לא נדע איך תימשך אירופה שלנו. כי במקרה הטוב, אוקראינה תשרוד והפדרציה הרוסית תהיה שקטה יותר לכמה שנים. ארה"ב יכולה למנוע מלחמת עולם, והסינים מחכים עוד קצת לפני שהם יעזו את הסכסוך בעצמם.
בכל מקרה, אירופה כולה תעמוד בפני עלויות שעד כה היו בלתי נתפסות, וכולנו האנשים הפשוטים נצטרך לוותר על חיי המותרות הקודמים שלנו.
ואז זה נהיה ממש מרגש, כלומר כשאנחנו צריכים להחליט איך אנחנו רוצים להתגבר על המשבר הזה.
"מה שצריך לעשות בכל רגע בחייו הוא לשים את סוף העולם הישן ולהתחיל עולם חדש."
ניקולאי ברדיאייב, ההתחלה והסוף (1947)
