26.9.02022

תמונת פוסט: מכונית ישנה | © דריוש סנקובסקי ב-Pixabay

השמצות

ידוע בדרך כלל שבגרמניה ניתן להעצים את שם העצם "אויב" באופן הבא: אויב - חבר למפלגה - חבר. זיהיתי זאת בסוף שנות ה-1980 ועזבתי את המפלגה שלי בזמנו בשאט נפש. במהלך עשרות השנים, כצופה מבחוץ, גיליתי שמדובר בסוגיה דו-מפלגתית. ועד היום משעשע אותי איך הפוליטיקאים המקצועיים שלנו מתחבטים זה בזה.

מתעניין בפוליטיקה, לאחר שחזרתי לעיר הולדתי גיליתי את פרייה וואלר, עמותת היילברון שחבריה רוצים לעשות פוליטיקה עבור היילברון מבלי להתפרנס מפוליטיקה. אז הזדמנות טובה להסתבך בלי שתצטרך לסבול מריבות פנים מפלגות - כי הקיום שלך לא תלוי במשרד הבחירות.

מאז נבחרתי ליו"ר הבוחרים החופשיים, תפקיד שממש לא חיפשתי. הייתי צריך לחשוב כך, מכיוון שהייתי מטרה להכפשות רבות מאז שמילאתי ​​את התפקיד הזה. למזלי נחסכו ממני ההאשמות הקשות ביותר עד כה ולכן אני מעריץ את שוויון הנפש של אותם בני אזרחים שנאלצים לסבול את זה שנה אחר שנה - יש כאן ביצה שאתה כנראה שורד רק אם אתה לכוד בה. כל מי שחי מחוצה לה כמה עשורים לא יבין את זה, שלא לומר יוכל לסבול את זה.

כרגע אני כבר לא ממש בטוח אם המשרד להגנת החוקה עוקב אחריי כיו"ר הבוחרים החופשיים, שכן אני עוסק באנשי שמאל קיצוניים, או שאני ראש ארגון מאגר ימין קיצוני עד ימני קיצוני - אבל נראה שהביצה עצמה עדיין ברורה שלא כל כך ברורה לגביה. ואפשר לשאול את עצמו למה, כמתנדב אמיתי, עושים דבר כזה בכלל בלי קצבאות הוצאה או מנדטים של הוועד המפקח?

היום, לשון הרע אחד כזה יצא אלי עם השם הפרטי והמשפחה שלי, וכשהלכתי להתעמת איתו, האשים אותי שאני לא מנומס ולא מציית לחוקי הגנת המידע. האפשרות היחידה שנותרה לי היא לפנות לבית המשפט. למזלו של המשמיץ, בהילברון רצח אופי הוא לכל היותר עבירה קלה.

תוספת

סוס מלחמה קצת יותר מבוגר מהיילברון בדיוק הרגיע אותי והבטיח לי שמצד אחד זה טון השיחה הרגיל ומצד שני אני צריך להעריך את זה כשמישהו ממהר רשמית.

וכשאני אז חושב שבמדינה שלנו שונאים יוצאים מזה ללא עונש ברגע שהם טוענים שהחשבון שלהם נפרץ, אז זה באמת לא שווה את כל המאמץ.

מהיר

מונח שאיתו אפשר לעשות מעט איתנו. רק היום שוב התאפשר לי לטייל ברחבי הארץ בחצי 60 קמ"ש. יש שעדיין זוכרים שבעצם לא צריך לנסוע שם הרבה יותר מ-100 קמ"ש, אבל שעד לא מזמן כל כבישי הארץ שלנו היו קשים כל כך, שאפילו 200 קמ"ש לא תהיה בעיה.

כפי שכולנו יודעים, יש בארצנו שתי קבוצות שאינן יכולות לנהוג: נשים צעירות וגברים מבוגרים. החצי הטוב שלי תמיד מקלל ג'נטלמנים מבוגרים כשהיא נתקלת במחסום תנועה. וכך היום, כשהחלטתי לעקוף, הסתכלתי בסקרנות על איזה סוג של סבא אני עומד לעקוף עם אוטובוס המזנו שלי. הזדעזעתי לגלות שהוא צעיר ממני בעשר שנים טובות, בלם מיד ונדד קצת יותר לאט לכיוון היילברון, רק כדי לעמוד בתור מאחורי אדם מבוגר למעשה שהצליח לנסוע דרך היילברון במהירות קבועה של 20 קילומטרים לכיוון היילברון. שעה לרוץ — לאחרונה התבקשנו לעשות זאת על ידי הנהלת העיר בשלטים החדשים, שכבר רואים את ה-30 קמ"ש באזור בתי הספר ומסלולי בית הספר מהירים מדי בתחילת הלימודים. בינתיים, מעניין אותי רק כמה זמן ייקח בפועל עד שהנהלת העיר שלנו תתחיל ללמוד; כנראה רגע לפני סוף שנת הלימודים.

מהירות היא תמיד בעיה עבורנו בהילברון, אז שמחתי מאוד כשאפשרו לי להיכנס לכיפת המדע לעקוב אחר מצגת על מהירות. מדע ומהירות, אתה יכול להעלות במהירות מחשבות כמו מהירות האור והשאלה מה יכול להיות מהיר יותר מהאור. היילברון, כעיר ידע וחלל, תן לי ליפול מראש לסערות התלהבות. כבר חשבתי על בדיקות החלל וויאג'ר, רקטות אחרות, לוויינים וכחייל גם על מטוסי קרב שעדיין הסיעו אנשים במהירויות גבוהות מאוד עד שנות ה-1990.

"אף פעם לא הלכת לאיבוד עד שאבדת ב-3 מאך."

פול פ קריקמור

ובנוסף לכל האתגרים הטכנולוגיים והמדעיים האחרים, יכולת לשלב את כל העניין עם היצורים המהירים ביותר או אפילו האנשים המהירים ביותר מעל 100 מטר או מרחק המרתון. אולי אפשר היה גם להסתכל על מושג המהירות לאור ההתקדמות הטכנולוגית שכבר נעשתה ולהמחיש כיצד היחס למהירות השתנה במהלך אלפי השנים.

אבל כמו שזה היה, נאלצתי לראות ג'נטלמן מבוגר במכונית ישנה עוד יותר, איך הוא "משתובב" בנתיבי הארץ (מהירות מותאמת לגילו, כמובן!) בזמן שמה שנקרא מומחים דיברו על מהירות. קצת צבע מקומי היה מבטיח לפחות כי היה מוצג NSU, שקבע שיאי מהירות לפני כמעט 100 שנה ובהחלט היה מרגש את סבי עד סופות של התלהבות.

כפי שהיה, האירוע הזה הותיר אותי עם סימני שאלה בלבד. מה הקשר של מכונית ישנה בדרכי עפר למהירות? ואז כל זה עם המדע?

אָחִיד

תמיד יש מקרים שבהם אני מתלבשת ולובשת את המדים הכי טובים שלי. אבל אני לא יודע מתי בני העם שלי משערים אם זה מדים או לא ואם כן, אם אני מהמכס או אחד ממשטרת הגבול הפדרלית, אם אני צריך לצחוק או לבכות על זה.

בכל מקרה, ברור שאנחנו הכל מלבד חברה מיליטריסטית – וטוב שכך! מה שפחות טוב הוא שהחברה שלנו בכלל לא מעניקה לכל אלה שעדיין מחויבים לה.

האזרחים התומכים במדינה חשובים רק כאשר יש שריפה, יש לך התקף לב בעצמך, אתה צריך לסחוב שקי חול או שיש באמת עבודה לעשות ברשויות.

---