27.6.02022

צילום פוסט: מסילות | © מוחמד נוזראת מפיקסביי

תוכן העניינים

מדינה

לכל המאוחר, מלחמת אוקראינה הייתה צריכה להבהיר לכולם שמדינה פדרלית אירופית נחוצה יותר מכפי שהיה זה זמן רב; אלא אם כן נתאחד מיד לברית צפון-אטלנטית. אבל גם אז עדיף לכל המעורבים - במיוחד האמריקאים - אם האירופים יסכימו סוף סוף על היסודות. ושוב, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא דרך מדינה.

אז אפשר גם להבין שפדרליסטים אירופיים פעילים מתבטאים יותר ויותר באופן שלילי וגם מתחילים לסגת לחיים הפרטיים. הפוסט של אתמול בפורום מאת ז'אן מרסיה יכול לשמש דוגמה. גם אני והחצי הטוב שלי החלטנו להיפרד מהרמה האירופית של ההתאחדות שלנו אחרי כמעט שלושה עשורים - יותר מדי פוליטיקה מקצועית, פחות מדי מחויבות, אפילו פחות כנות!

וגם חוויאר גינר הוא מאוכזב בעליל מכך שטיוטת החוקה למדינה פדרלית אירופית שגובשה השנה על ידי ה-FAEF כבר טובעת ברעש הרקע הרגיל של הפוליטיקה היומיומית; אבל זה היה בהחלט צפוי והמאמצים המקבילים שלנו לקחת טיוטת חוקה כזו לפחות כמו פרסום טוב למדינה פדרלית לא היה רצוי על ידי ה-FAEF עצמו.

וכך כנראה יישאר כך שכמעט כולם יודעים שמדינה נחוצה, בדיוק כפי שכמעט כולם יודעים שצריך לעצור את שינויי האקלים מעשה ידי אדם, אבל בסופו של דבר אף אחד לא מוכן לעשות שום דבר בנידון בעצמו.

והפוליטיקאים המקצועיים שלנו ייבחרו על ידנו רק אם הם יבטיחו לנו חגיגית שאין שינויי אקלים, הפנסיה בטוחה ומדינת הלאום - מה שזה לא יהיה - היא היחס האולטימטיבי לכולנו.

תחנות רכבת

ברגע שיש קצת תנופה בעיר, למשל בסוף שבוע עם קונצרט בעל חשיבות לאומית בחצי הדרך, וכולם מופתעים שיש בעיות קיבולת בתחנה המרכזית של היילברון.

עכשיו העובדה שלפחות מאז הגיע ל מעמד של עיר גדולה פון היילברון פירקה תחנה מרכזית שהייתה בעבר חשובה לאומית לתחנת חשמלית טובה יותר.

במקום לנצל את הרגע ולהרחיב את התחנה ואת כל שטחה מול התחנה כדי לענות על הצרכים הפוטנציאליים של 200 איש, הכל באמת נעשה, החל מפירוק וקיצור מערכות המסילה עם הרציפים שלהן ועד למניעת תחנת אוטובוס מודרנית ממש ליד כדי להוריד את ליבת התשתית של כל עיר אירופאית בהילברון לגודל אפונה.

כל העניין הוכתר לבסוף בעובדה שהשלווה עוטרה במגדל אופניים קטן לכמה "טובים יותר" בחזית התחנה, שאגב כבר אסור לקרוא לה כך בארצנו.

כך הפכה התחנה המרכזית של היילברון לפינה שלווה ונעימה מאוד בהיילברון, שגם כניסותיה ויציאותיה מורגעות יותר ויותר בתנועה, כך שכעת חסר רק בר יין שיבהיר לכולם מה היילברון מבין בעכשווי תַשׁתִית.

כמנהל הרכבת, לא הייתי רוצה לשלוח יותר רכבות מן המניין להיילברון, ואם אכן מגיעות להילברון רכבות איטיות מלאות, אז הכאוס גדול.

רק תארו לעצמכם ICE מגיע להילברון וכמה מאות אנשים שכולם רוצים לרדת בבת אחת - אז תצטרכו להכריז על מצב חירום בהיילברון והסביבה.


מחשבות ומשוב על "27.6.02022"

  1. היינריך קמרלה היקר,
    אני יכול להבין היטב את האכזבה וההתפטרות של הפדרליסטים האירופים כאשר סוגיית המדינה הפדרלית, שהשקעת עבורה את זמנך ומרצך, "מתפוצצת" ואתה מרגיש "נענש" בהתעלמות ובבורות.

    אבל זה גם הביא אותי לחיבור בנושא מדינות פדרליות באירופה פול מיכאל לוצלר להזכיר"בידוד אומלל. הסופרים ואירופה', שבו הוא מתחקה אחר ה'גאות והשפל והפיתולים' של הדיונים עד היום (אולריקה גרוט, אלידה אסמן וכו') מתאר את צורות הממשל האפשריות באירופה.

    התיאור עשוי להוות נחמה קטנה לאכזבתם המיידית של גיבורי המדינה, אך הוא עשוי לא להפחית לחלוטין את התקווה לפתרון בעתיד הקרוב או הרחוק. תקווה שאולי הגיונית לא לסגת לחלוטין ולהתייחס למאמץ האישי כעל לשווא, אלא להמשיך (?).

    עם ברכות אירופאיות ידידותיות
    פיטר שולזה

כתוב הערה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. Erforderliche פלדר sind mit * מסומן