6.4.02023

צילום פוסט: פאב | © פליקס מיטרמאייר מפיקסביי 

עבור קארין וליסה

הם אכן קיימים, קוראי הבלוג שלי, שחולקים את התשוקה שלי לשירה. עם ריינר מריה רילקה ואז הגיע הזמן וקיבלתי פידבקים חיוביים וזה גם השתלב עם ברכות פסחא שטופות שמש.

מה עוד יכול בלוגר לרצות?

לכן, קודם כל, הברכות בחזרה וכמתנת פסחא קטנה הנה קישור לשיר של ריינר קונץ. השיר נושא את הכותרת שיר טבע ומרשים בקוצרותו ובכושר ההבעה שלו.

תוספת

ובזמן שאני בזה, קישור כאן השיר "הארמון" של קוה אכבר, משורר אמריקאי שנולד באיראן ב-1989 אך חי בארה"ב מאז שהיה בן שנתיים - כנראה סיפור חיים טיפוסי של מהגרים.

השיר פורסם בעבר על ידי הניו יורקר ב-2019 וכבש אותי במילים "אין מלכים טובים. / רק ארמונות יפים' מרותק מיד.

שולחנות קבועים

בימים האחרונים הצלחתי להשתתף שוב בשני שולחנות קבועים, והצלחתי לציין שהרוסטביף של אתמול עם בצל היה ללא ספק הטוב ביותר שאכלתי השנה. בשולחנות הקבועים שלנו, לא מדובר בעיקר באוכל או בשתייה הטובים, אלא בשיחות הטובות שאפשר לנהל לפני, במהלך ואחרי הארוחה.

אחד הנושאים הפעם היה שולחן הקבועים עצמו, כי השקנו את טבלת הקבועים האירופיים עוד ב-2005 ומאז הוא מתקיים רק כל חודשיים וכיום חודשי עוד קצת; במהלך שנות המגפה, הוא הועבר חלקית לעולם הוירטואלי. בשולחן הקבועים האירופאים כאמור, ישבתי במקרה ליד חבר שנמצא איתי שם מאז 2005. מה שגרם לנו להיות קצת סנטימנטליים. טבלת הקבועים האירופיים נפתחה עם חמישה קבועים, שניים מהם כבר נפטרו, ובכל פעם הבטיחו חילופי דברים פוליטיים אינטנסיביים מאוד, אם כי גם בבדיחות לא חסכו. בינתיים, לעיתים רחוקות יש פחות מ-20 משתתפים בשולחנות הקבועים ולכן הדרך שבה מתנהלים השולחנות הקבועים השתנתה בהכרח. ומכיוון שלא תמיד מדובר באותם 20 פדרליסטים, הקורס משתנה לפחות מעט בכל פעם. מספר המשתתפים הקבוע מעיד על כך שמצאנו את התמהיל הנכון בשולחנות הקבועים.

וכך אתם עדיין מוצאים את ההזדמנות היום להחליף רעיונות דו-צדדית או בקבוצה קטנה בשולחן הקבועים והאחרים לא פוסלים אם תיפרדו לחצי שעה. ולמעשנים בין הקבועים זה כבר מזמן הפך לשגרה.

בכל מקרה, שני השולחנות העגולים הללו הם הזדמנות טובה מאוד להחליף רעיונות ולהתעדכן באירועים אקטואליים. שולחנות קבועים טובים מציעים גם את ההזדמנות הטובה ביותר לדון בנושאים רגישים מאוד עם אלו שנפגעו בעצמם - הסביבה הטובה לבדה מבטיחה שיותר מדי חרסינה לא תישבר שלא לצורך.

עבור הקבועים הוותיקים, מעניין גם לבחון איך כמה עולים חדשים מגיעים, חלק נשארים אבל חלק מתרחקים ומעטים מאוד לא חוזרים.

רְכִילוּת

כחייל עם ניסיון של כמה עשורים תחת החגורה, שגם קצת גאה בכך ששירת בכל הרמות הצבאיות, מהטקטית למבצעית ועד לצבאית-אסטרטגית, קראתי הרבה על המהלך הנוכחי והכביכול של המלחמה באוקראינה. בנוסף לעבודתי כבסיס, קראתי גם את קלאוזביץ ואת יצירותיו האסופות של מולטקה האב.

ולכן אני קצת נדהם באיזו קלילות אנחנו המומחים, שרבים מהם אפילו לא יודעים להוביל קבוצת חיל רגלים על המדרכה, לזרוק ז'רגון צבאי ולהשמיע הצהרות וקביעות שבגינן כל צבא דרש את היכולות של צוותים שלמים להגיע אפילו באמצע הדרך למסקנות כאלה.

אם אתה מסתכל מקרוב על המומחים האלה, שעבורם להיות בצבא כבר לא מספיק - לפחות אתה צריך להיות מדען צבאי או כלכלן צבאי - אתה עוד יותר נדהם. ולכן אין זה מפתיע שהבונדסווהר העביר כעת את ההתאמה, הביצועים והכישורים הכוללים למוזיאון הצבאי ועליו להתייחס למכסות, יועצים ומומחים צבאיים כיחס האולטימטיבי.

בינתיים מתחממים מהצד הפוליטיקאים המקצועיים המגעילים ביותר של גרמניה, שמעולם לא שירתו את עצמם אבל יכולים לפחות חלקית להמציא קריירה פלילית, ולהתפרץ דרך התקשורת כקציני בונדסווה. אם זה עכשיו - אלוהים ישמור אותנו מזה! - אם גם מלחמה תבוא לכאן איתנו, אז הדמויות המהוללות הללו מובילות את הנוער הגרמני (הגבר) בשמחה ובחיוך ללא נשק, ציוד ותחמושת אל בית המטבחיים - זאת כמובן כמעט מתוך גלות בטוחה.

המלצת קריאה

אשמח להתייחס למאמר מאת אלנה וויצק מה-FAZ מ-23 במרץ 2023, שכתבה בנושא סכסוכי דורות ושכותרתו "צא מהבלוז של הבייבי בומר"נושא. מאמר זה הוא חובה לקרוא, במיוחד אם אתה הורה בייבי בום בעצמך.

הקוראים שלי שאינם יכולים לגשת למאמר זה מוזמנים לשלוח לי הודעה.

---