תמונה: תמונה לדוגמה | © Pixabay
הפעם היחידה שנמנעה ממני לגמרי שמחת האדוונט הייתה בבלקן בשנות ה-1990. שם הייתי צריך לחוות איך קנאה, טינה או אפילו סתם רצחנות טהורה הפכו אנשים למפלצות. עד לימים אלה למעשה הייתי די בטוח שלא אחווה שוב עונת אדונט "אבודה" שכזו.
אבל באמצע התקופה הנוכחית של טרום חג המולד וגם כאן בארצנו, אלפי אנשים מתאספים כדי להפגין למעשה נגד הכל, בזמן שמגישים את כל תמונות האויב של הפופוליזם הגרמני. ואפילו יותר גרוע! תחת גלימתם של אזרחים הגונים, האספסוף האדום-חום מתאסף, בוודאי בליווי חסידים חסרי ידע, ועוזבים בחג המולד - היי! - דרך הרחובות שלנו להכריז בגלוי מלחמה על כל הדמוקרטים, האירופאים והנוצרים שבינינו; לדעתי, האיסלאמופוביה המעושה מייצגת את חוסר האומץ לקרוא לפוגרומים נגד כל המאמינים, בין אם יהודים, מוסלמים או נוצרים.
אפילו גרוע יותר! פופוליסטים מכל המפלגות המרכזיות מתחילים להזדהות עם סוגים אלה של אזרחים אחרים. אני רק מקווה שהדמוקרטים במפלגות חזקים מספיק כדי לחפור את המים מ"שואפי הינדנבורג" הללו.
אתם מבינים, אני לא ממש יכול לצפות לחג המולד הקרוב - צריך לשמוח אם לא נשרף בית חסר בית או פליטים בארצנו בערב חג המולד או אם הפוליטיקאים שלנו לא מכריזים מלחמה על אף מדינה בימים אלה.
אבל אתה גם מכיר בכך שנעשה יותר ויותר חשוב לנו הפדרליסטים האירופים להניף את הדגל ובו בזמן להתנגד ביעילות לאי הצדק המתהווה - אסור לנו להשאיר את התחום למטיפים לשנאה של העולם הזה!
עלינו לקדם את האידיאלים והערכים שלנו, למען שלום, למען חופש, למען דמוקרטיה, למען אירופה, למען פדרליזם, למען זכויות אדם ואזרח, למען חינוך, לצדקה, לסולידריות, למען חופש הדת... -- יש כאלה דברים טובים ששווה להגן עליהם בתוקף והרבה, מאוד, להפסיד!
"נראה שצעירים רבים, נכון, לא מעריכים חופש. אבל חלקנו עדיין מאמינים שללא חופש, בני אדם אינם יכולים להפוך לאנושיים לחלוטין, ולכן החופש הוא בעל ערך רב".
אלדוס האקסלי, עולם חדש אמיץ בביקור חוזר (1958)
