אני בטוח שלא אספר לך שום דבר חדש כשאגיד לך שאנחנו במים קשים מאוד. אבל אולי זה יהיה לך חדשות כשאגיד לך שזה המצב אפילו מנקודת מבט של חייל. שוב, זה בהחלט לא נשמע מאוד אופטימי אפילו לאדם הכי אוהב שלום, וזה לא.
ההבנה הזו גורמת לי להרגיש טוב, והיא לא משמחת אותי, במיוחד עם מכתב חג המולד השבע-עשר שלי, ומשאירה אותי בבוסניה אחרי שנות ה-1990 צעדות אדונט ראשונות של טוטליטרים בגרמניה ב-2014אני מטיל ספק מהותי בעונת האדוונט וברעיון מאחוריה בפעם השלישית. שרידים מהאדונט ושל חג המולד עצמו יימצאו כנראה רק במעט מדי דירות באירופה. הנצרות, הנאורות, הרעיון האירופי וכנראה הדמוקרטיה עצמה הם כבר לא המושגים המרעישים שהיו פעם. אמונות טפלות, עוינות למדע ורעיונות טוטליטריים הופכים כאן יותר ויותר אופנתיים ומשפיעים על הדו-קיום שלנו.
אנחנו כבר לא מתווכחים אפילו על איך להשתלט על מגיפה, אנחנו מתווכחים אם יש כזו בכלל. אנחנו מושכים את עצמנו על הדברים הקטנים ביותר ונוגסים ב"כוכבי המגדר" הפופולריים תמיד רק כדי להימנע מהתמודדות עם הבעיות האמיתיות של העולם שלנו. לאחרונה, הפוליטיקאים הפדרליים שלנו אפילו כתבו דרישה פדרליסטית עתיקת יומין באמצע העיתון הקואליציוני, רק כדי להיות מסוגל לומר זמן קצר לאחר מכן, "אנחנו לא אשמים במצב הזה, לא ישנו יותר מדי ב-80 השנים האחרונות".
הדבר הרע באמת בזה הוא לא שאנחנו האירופים כבר לא מסכימים על הערכים, הרעיונות, האמנות והחוקים שלנו - אפילו לא בתוך הרפובליקה הפדרלית של גרמניה - וגם לא שרבים מדי כבר לא מכירים אותם בכלל (רוצים ), אלא שאנחנו האירופים כבר לא ממלאים שום תפקיד בכלל בכל הנוגע לבעיות האמיתיות של העולם הזה.
לא האקלים, הכלכלה העולמית או הדמוקרטיה יינצלו באירופה או על ידיה. אנחנו האירופים נעניין רק את שאר העולם (מעל 90 אחוז!) כל עוד רואים בנו מוצא אחרון כדאי עבור העניים שבעניים. נכון לעכשיו, מאות אלפי חיילים רוסים מאומנים היטב, מאומנים היטב, חמושים היטב ומצוידים היטב, מגיעים או מתפרסים לגבול המזרחי של האיחוד האירופי, ובינתיים אנחנו דורשים גדרות תיל נגד מהגרים מורעבים למחצה. אי אפשר לצייר תמונה יפה יותר של מצב אירופה בימים אלה - וכולנו צריכים להיות שמחים שהעושר והצער של אירופה הוכרעו זה מכבר בוושינגטון ובבייג'ינג.
המשעשע הוא לא שבעצם עדיין יש כאן אנשים שחולמים על אירופה מעצמת-על, אלא שאנחנו האירופים תמיד צריכים קודם כל להבהיר למי מותר להתעשר ממשהו ובמיוחד מי לא, לפני שנתחיל בכלל לחשוב על פתרון בעיות. הקנאה היא כנראה הערך היחיד המשותף לכולנו, זה שעדיין מחזיק את אירופה ביחד - אירופה, מאוחדת בקנאה.
מכיוון שכעת אני מניח שאני כבר לא אחווה את זה בעצמי שאנחנו האירופאים נהיה המנוע של עולם טוב יותר, אבל אני די אופטימי שהאמריקאים יצילו אותנו שוב, אני יכול להתמסר לאותם אנשים שכמו אם אתה להמשיך להיאחז ברעיון האירופי שלנו ובכך גם בערכים שעדיין תקפים לחלוטין ויום אחד ינצחו לטובת כולם - זה פשוט ייקח עוד קצת זמן.
"אין חג המולד אידיאלי; רק חג המולד היחיד שאתה מחליט לעשות כהשתקפות של הערכים, הרצונות, החיבה, המסורות שלך."
ביל מקיבן, חג של מאה דולר: המקרה לחג המולד שמח יותר
