צילום פוסט: דלתות | © Pixabay
כל חיים מעוצבים על ידי החלטות, אם לא רק סדרה של החלטות. כבני אדם, מכיוון שכולנו חיים בקהילות, אנחנו יכולים לנסות לרמות את דרכנו בחיים מבלי לקבל החלטות משלנו, שזו תהיה דרך נוחה מאוד אם זה יעבוד, אבל אז אנחנו צריכים לקבל שאחרים מקבלים את ההחלטות הדרושות בשבילנו. בכל מקרה, גם עם הניסיון להימנע מקבלת החלטות, נהפוך לנטל על כולם - לא חסרות דוגמאות ברפובליקה שלנו!
מה שבאמת רע בזה הוא שכמה אידיאולוגיות מנהלות כעת קמפיין למען סרבנות של יחידים לקבל החלטות אישיות, החל מדתות אינדיבידואליות, מיושנות לחלוטין - רצון האל - דרך כל מיני טוטליטריות, קנאי "מדינת הרווחה" ועד לשיקולים מודרניים שאנשים כמו אלגוריתם בלבד.
ולכן זה כבר לא מפתיע היום שגם כאדם "קיים אמיתי" (המלמדים הסובבים את הנפש והנשמה) אתה באמת יכול להיות כל מה שאתה רוצה: גבר, אישה או שניהם - בו זמנית או לסירוגין - או כלום בכלל או אולי רק משהו באמצע. המונח המנוצל לכך הוא הזהות של האדם עצמו.
לכולם באמת מותר לרצות להיות מה שהוא, aber בבקשה אל תעשה זאת רק על חשבון אחרים (!) ויותר מכך, כל העניין עם מחויבות מסוימת (!), שניתן לסווג באמצע הדרך עבור שאר בני האדם האחרים שנמצאים אחרת בעולם.
מכיוון שבני האדם הללו חייבים להיות מסוגלים באופן אידיאלי לבסס את החלטותיהם על משהו והם בדרך כלל מוצפים, בואו נקרא להם בזהירות ובאופן לא מחייב, "ישויות משתנות" ובכך גם עם ההחלטות שלהם.
לעתים קרובות נטען כי כולנו, בני האדם, ממלאים מספר תפקידים בו-זמנית ושאלה משתנים בהתאם למצב. זה גם נכון, אבל גם כאן לאנשים אחרים יש זכות לדעת מה האדם האחר הוא או היה רוצה להיות.
האישה הייתה רוצה לדעת על מה היא מסתכלת עם בעלה כביכול: "מאהב איטלקי", לסבית מושבעת, או פעוט עם חיתולים מלאים. כי יש לזה השפעה ישירה על ההחלטות שלהם, וצריך לגרום לבלבול לכל המאוחר כשיש שינוי תפקיד מפתיע.
יכולתי לתת דוגמאות אחרות והרבה יותר דרסטיות המעידות על כך שבעוד שבעיות זהות אנושיות או משחקי תפקידים הם דבר נורמלי לחלוטין, הם בדרך כלל - וזה חשוב לכל חברה - רק דרך ההחלטות האינדיבידואליות הקבועות בהתאמה והנורמות החברתיות הנובעות מכך. לכל דבר מובן באופן סביר ולכן גם ניתן לניהול.
כולנו צריכים לקבל החלטות, 24 שעות ביממה, כל יום. ולהחלטות שלנו יש לא רק השלכות עלינו, אלא גם משפיעות בצורה די עצומה על ההחלטות של אחינו, בין אם אנו מבחינים בכך בעצמנו ובין אם לאו.
ובאופן דומה מאוד לזהות המגדרית שלנו, כולנו מרגישים אותו הדבר לגבי הזהות ה"מדינתית" שלנו, כי שם, בדומה למגדר הביולוגי ולמין שנבחר על ידי עצמו מתוך שכנוע שלו, כאן במרכז אירופה, ב. בנוסף ל"להיות גרמני" גם אזרחות גרמנית.
אדם נולד בדרך כלל לתוך "להיות גרמני" וזה מכונה - בימינו די מזוייף - כאתניות גרמנית, אשר, במבט מעמיק יותר, שייכת לאחת מקבוצות אתניות רבות דוברות גרמנית. אם אז גם אדם שייך לקבוצה אתנית גרמנית עולה אם האדם לא רק מכיר בדתם, בתרבותם ובשפתם, אלא גם חי אותה בעצמו. ושזה לא חייב להיות "רחוב חד סטרי" או אפילו "מבוי סתום" מראים "קובלסקי", "בואטנגים" הגרמנים הרבים ואיך שלא קוראים להם עכשיו, שכולנו הגרמנים הם מאוד. גאה בלי שום אם או אבל.
ועבור רובנו, להיות גרמני זו לא בעיה מיוחדת. זה גם מתכתב מאוד עם אזרחות גרמנית, שאנחנו מקבלים בדרך כלל בלי הרבה מחשבה - בדיוק כמו שמכניסים את המין הביולוגי של האדם בדרכון בלי הרבה מחשבה.
המצב שונה עם אזרחות גרמנית, במיוחד אם אתה לא מחשיב את עצמך כקבוצה אתנית גרמנית ולעולם לא היית מעלה בדעתך לרצות להיות "גרמני אתני" כי אתה לא אוהב את התרבות והדת שלהם, אבל בכל זאת, ורוצה להיות אזרח גרמני מתוך שכנוע מלא, כי המדינה הגרמנית - כנציגת כל אזרחי גרמניה - מציעה את החוזה הטוב ביותר שאפשר וגם חותמת עליו עם האזרחות שתוענק. עם זאת, זה מניח מראש שכאזרח גרמני אתה לא רק חותם על התנאים החוזיים, אלא גם מקיים אותם.
זה כולל באופן ברור וטבעי שליטה בשפה הגרמנית (!), כי זה הבסיס לכל החוזים, ההתחייבויות, ההסכמים וכל התקשורת זה עם זה. בנוסף, ישנה מחויבות ברורה לדמוקרטיה שלנו ולסדר הבסיסי הדמוקרטי החופשי שלנו וכן לחברה הפתוחה שלנו וכעת אנו חיים בהתאם. אבל זה צריך להיות לא בא בחשבון, במיוחד אם אתה מצהיר על כך במודע באזרחות "מיוחדת מאוד"!
וכמו בהחלטה לגבי המין של עצמו, צריך להיות בטוח בסופו של דבר אם מחליטים במודע ובניגוד ל"ביולוגיה של עצמו" על משהו אחר! אחרת כל העניין הופך לפארסה טהורה, במיוחד אם אתה - כל אחד מאיתנו - לא מקבל החלטה או לא באמת מקבל החלטה.
וזה הופך לבלתי נסבל עבור כל השאר ואפילו מסוכן מבחינה קיומית לחברה כולה אם אתה לא רק לא מקבל החלטה, אלא גם עושה את ההיפך מספר פעמים על ידי קבלת אזרחות גרמנית, ואז מחדש את המקורית שוב, וכי אם אתה לא יכול או לא רוצה להחליט, להגיש בקשה לעוד אחד כדי להיות על הצד הבטוח.
"בעיית הזהות" המאוד אישית הזו מתנוססת אז רק על ידי דחיית השפה הגרמנית בגרמניה, אלא גם לא מחבבת כלל את התרבות האירופית, מתעבת את הנצרות באופן כללי, כועסת על הגרמנים הרבים בגרמניה ואז מתלוננת לצמיתות על כך שאתה לא מובן ולא נלקח ברצינות על ידי אחרים.
בגלל זה אתה מחליט! זה לא משנה איך, אבל אתה מחליט!
"אם אתה מחפש זהות אתה מוצא אי שוויון. אם אתה מחפש קווי דמיון אתה מפריד בין אמת אחת לאחרת".
ג'יאנינה בראשי, ארצות הברית של בננה (2011)
