ברטרנד ראסל

0
(0)

פוסט תמונה: פסק זמן | © Shutterstock

עם הודעה מ ברטרנד ראסל, שהוא נתן לדורות הבאים כבר ב-1959, הייתי רוצה לקחת הפסקה לאט אבל בטוחה, גם אם קטנה.

כל הראיון "פנים אל פנים", אשר ברטרנד ראסל כבר היה קיים לפני 87 שנים, אתה יכול למצוא אותו כאן בגרסה של כמעט 30 דקות:

ברטרנד ראסל היה פילוסוף, מתמטיקאי, לוגיקן ומבקר דת בעל שם, שקיבל גם את פרס נובל לספרות ב-1950.

הוא כנראה מוכר לנו יותר בזכות מה שהוא כנראה הספר הטוב ביותר על ה-SPD, "Die deutsche Sozialdemokratie", שכתב כבר ב-1896, או בזכות עבודתו על הבולשביזם, "הפרקטיקה והתיאוריה של הבולשביזם" (1920). . למיטב ידיעתי, הוא מעולם לא כתב על מפלגות האיחוד הגרמני, הפוליטיקאים המקצועיים בהתאמה כאן עושים זאת בעצמם באופן מסורתי ובשמחה. למרות שהם אינם מקבלים פרס נובל לספרות על החיבורים המשופרים שלהם על סנטימנט, הם זוכים באופן קבוע לתארי דוקטור ב- אוניברסיטאות בגרמניה - מה שמאפשר בינתיים להסיק מסקנות טובות לגבי האיכות והמוסריות של הפקולטות הרלוונטיות באוניברסיטאות שלנו.

אבל הוא כתב על "נישואים ומוסר" (נושאים טהורים של האיחוד) וגם הסביר לנו למה הוא לא נוצרי - הוא כנראה הכיר יותר מדי כמרים או פוליטיקאים נוצרים כביכול. מה שאולי הניע אותו כבר ב-1953 לספר הבא: "שטן בפרברים וסיפורים אחרים".

אני עדיין חושב שכתביו על תולדות הפילוסופיה המערבית (1946) מרגשים ואני מאמין שעם הספר "כיבוש האושר" (1930) הוא יזם סוג חדש לחלוטין של ספרי עזרה עצמית שאינם זמינים עוד אצלנו. חנויות ספרים הן הכרחיות.

כפי שאמרתי, אני לוקח הפסקה קטנה עכשיו וגם שוקל אם אני יכול להסתדר בלי מדיה חברתית ועוד כמה עוזרים קטנים שהתחלתי לאהוב.


"יתרונות הדמוקרטיה הם שליליים: היא לא מבטיחה ממשל טוב, אבל היא מונעת רעות מסוימות".

ברטרנד ראסל, ניתוח חברתי חדש (1938)

עד כמה הפוסט הזה היה מועיל?

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את הפוסט!

דירוג ממוצע 0 / 5. מספר ביקורות: 0

אין ביקורות עדיין.

אני מצטער שהפוסט לא עזר לך!

תן לי לשפר את הפוסט הזה!

איך אני יכול לשפר את הפוסט הזה?

צפיות בעמוד: 3 | היום: 1 | נספר מאז 22.10.2023 באוקטובר XNUMX

לַחֲלוֹק:

  • שלום הנרי היקר
    בדיוק חזרתי משבוע בניו יורק, שבו הבן שלי היה עם המשפחה שלו וסיים שנה וחצי פוסט דוקטורט, אבל רצה להראות לנו שוב את ניו יורק "שלו".

    הנספח עם ראסל מרשים כמובן מאוד. אני עדיין צריך לראות את כל חצי השעה.

    ברצוני להגיב בזהירות רבה על תוכניתך לפרוש לעת עתה - אם אני מבין נכון: מהבלוג הצפוף שלך - אבל מנקודת מבטי אני מסכים איתך אם אתה רואה זאת כהפסקה ולא כהפסקה. סוֹף.

    התרשמתי שהיית וכל כך עמוס במלחמה המחורבנת החדשה הזו -- גם בגלל החוויות המקצועיות הדרמטיות לפעמים שלך -- שלפעמים הובע הרבה כעס ומרירות. זה מובן, אבל אם אתה לא עוסק באמנות פרפורמנס או דומה, למשל, ואתה יכול ורוצה להתמודד ולהעביר את הרגשות החזקים הקשורים לזה בעצמך, ובכך להתמודד עם רגשות דרך רגשות, זה כנראה יהפוך אפילו מלחיץ יותר ולכן גם סובייקטיבי יותר ויותר, כי אז אתה צריך להסביר כל הזמן את ההפך: שמה שאתה אומר הוא "אובייקטיביות" רצויה, שיכולה ועשויה לנבוע רק מגישה מפוכחת יותר, רציונלית יותר, אם לא חסרת חיים, כלפי לְהִתְנַגֵד.

    אבל אחרי הכל בך - אני חושב גם על תסכול על אירופה ואחרי השפל הבריאותי הזמני שלך - זה האחרון אולי באמת לא המדיום המתאים והטוב עבורך כרגע: הוא רק מחמם אותך עוד יותר.
    אני מקווה שאתה לא מוצא את ההצהרות האלה שלי - שכמובן כרוכות בסיכון מסוים - לא פוגעניות. נתראה שוב בקרוב, באיזשהו שלב אני בטוח גם לגבי ה"דיבורים", שזה קצת טורח, אבל גם כמעט מתאים לחובה שאתה מכיר, אז אתה לא מתלונן על זה, במיוחד שזה "לשמור על גבולות"...

    ולטר

    • ולתר היקר, תודה על מילותיך החומלות. אתה לא הקורא הראשון שירצה לקרוא ממני שוב בקרוב. ואני לא יכול להתרחק מזה כל כך. אם הכל ילך כשורה, אני אהיה ביום רביעי על מטוס לארה"ב ואתן לרגלי להתנדנד. לצערי, אני לא יכול להגיע לניו יורק הפעם - זה אמור להיות קצת מרגיע. היינריך