תמונת פוסט: תמונה לדוגמה | © Pixabay
אני שייך לדור שבהתחלה אחסן תוכנות מחשב ונתונים על קלטות מוזיקה רגילות והקלד תוכנה חדשה שורה אחר שורה.
לפחות עבורי זו הייתה חוויה כשהיית יכול לטעון את מערכת ההפעלה החדשה שלך למחשב עם כמה תקליטונים בגודל 3,5 אינץ' והתקליטונים הישנים שימשו רק לאחסון. לאחר שהתקנתם את מערכת ההפעלה, הגיעו התקליטונים עם הדרייברים השונים, ועם הרבה מזל ומספר ניסיונות, אז היו לכם גם הציוד ההיקפי שלכם ובין היתר גם כרטיסי הגרפיקה או הקול החדשים. מערכת ההפעלה. אבל אז לכל המאוחר הגיע הזמן להתקין ביוס חדש - והייתי די בטוח שאוכל להתחיל מאפס אחר כך.
היה לנו כיף להגדיר סיסמת Bios במחשבים של זרים ולשכוח אותה במהירות שוב, או לנסות סיסמאות מאסטר מהחברות הבודדות במגוון רחב של מחשבים; היתרון של כל העניין היה שלא צריך משחקי מחשב יקרים כדי להעביר את הזמן עם המחשבים.
כיום, כאשר סופרים את האלפיות השניות עד שהאפליקציה המועדפת עליך פועלת לאחר פתיחת מסך המחשב או הפעלת המחשב, או עד שניתן כבר להשתמש באפליקציות הרגילות על פני מערכות במערכות ההפעלה הנפוצות ביותר, אולי כדאי להשתמש המחשב או הסמארטפון הרגילים תזכירו למשתמשים מה זה בעצם BIOS או מערכת הפעלה - אני מאמין בתוקף שלפחות זה לא פוגע באף אחד.
נתחיל עם ה-BIOS, שהוצג במקור על IBM והמחשבים התואמים IBM. ה-BIOS הוא הקושחה של המחשב ומבטיח שמערכת הפעלה יכולה לתקשר עם החומרה של המחשב. היורשים של ה-Bios היו ממשק הקושחה המורחב (EFI) ומאוחר יותר, בסביבות 2006, ממשק הקושחה המורחב המאוחד (UEFI); שניהם היו תואמים לאחור עם הביוס עד 2020.
כמובן שהיו גם אלטרנטיבות לביוס מההתחלה, אבל לכולם הייתה אותה משימה ועדיין עושים היום. היתרון של הביוס הוא בכך שהוא מאפשר למערכות ההפעלה לפעול במגוון רחב של מחשבים ובתצורות המגוונות שלהם.
העובדה שה-"ביוס" קיים עד היום מוצגת בבירור על ידי מחשבים הפועלים עם Windows ולכולם יש גם קושחה או תוכנה משלהם מיצרן החומרה. זה פחות מורגש אצל אפל, מכיוון שמערכת ההפעלה והחומרה מגיעים מאותה חברה.
מערכות ההפעלה המוכרות ביותר כיום הן כנראה macOC, iOS ו-iPadOS מבית אפל, ווינדוס ממיקרוסופט, ו-UNIX ונגזרות אחרות שלה; לינוקס לא רק התבססה על שרתים, אלא גם ניתן למצוא אותה (דרך אנדרואיד) במכשירי רדיו לרכב. המשותף לכולם הוא שהם הממשק בין החומרה של המחשב או הטלפון לתוכניות האפליקציות במחשב או באפליקציות הסמארטפון.
מערכת ההפעלה היא אוסף עצמאי של תוכנות מחשב המנהלות את משאבי המערכת של המחשב, כגון זיכרון ראשי, כוננים קשיחים או זיכרון פלאש, התקני קלט ופלט, ומעמידה אותם לזמינים למגוון רחב של אפליקציות ואפליקציות. מערכות ההפעלה מורכבות מקרנל משלהן - מוגן היטב - השולט בחומרה ובתוכנות אחרות המנהלות את מנהלי ההתקן, בין היתר. בנוסף, מערכת ההפעלה עוקבת ומגנה על המחשב ויישומיו מפני גישה בלתי מורשית ותקלות.
המסקנה שלי היא שאסור לזלזל בביוס ובמערכת ההפעלה, במיוחד לא כשמדובר במערכות שעושות את עבודתן כמעט בלי לשים לב, מאוד יציבות וללא לאות ומספקות למשתמש המחשב מגוון רחב של אפליקציות, שאחר כך שוכחות לגמרי את מחשב הכרחי.
אם, לאחר קריאת זה, קורא זה או אחר דואג כעת ביתר רצון וקביעות לעדכונים הנחוצים של המחשב שלו, כולנו נעזרים - ואולי בקרוב אפילו אצליח למהר לעזור לחברים ולמכרים ללמוד כיצד Windows עובד שוב 8 או אפילו ווינדוס 7.
"אבל כפי שכולנו יודעים, לינוקס חינמית רק אם לזמן שלך אין ערך, ואני מוצא שהזמן שלי מושקע יותר בעשיית דברים מלבד הריקוד האינסופי של שדרוג יעדים נעים."
ג'יימי זווינסקי, מדברים על לינוקס (יוני 1998)
