הונגריה הזו כבר לא שייכת לאירופה

צילום פוסט: דגל הונגריה | © Pixabay

הניצחון של ויקטור אורבן בבחירות הוא חדשות רעות לדמוקרטיה ולחופש. לכאורה, לא הייתה הונאת בחירות ישירה. עם זאת, המטח התקשורתי על אורבן והאידיאולוגיה הפשיסטית שלו לא היה תואם תנאי בחירות הוגנים. זה והמקום שכמעט ולא נותר לחברה אזרחית הונגרית חופשית ועצמאית, כמו גם מצבה של המדינה החוקתית ההונגרית, מאפשרים למסקנה שהונגריה אינה עוד דמוקרטיה ליברלית מלאה.

התקשורת הממלכתית והפרטית, שכולן נשלטות על ידי אנשיו של אורבן, עשו עבודה מצוינת. הרשת המושחתת של משפחת אורבן יכולה להרגיש מוצדקת. בנוסף, מלחמת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה העניקה ל"דיקטטור" המגיאר בתור ז'אן קלוד Juncker עדיין מכונה נשיא ועדת אורבן, שיחק בקלפים. אבל כנראה היה הרבה יותר חשוב שלברית האופוזיציה לא יהיה סיכוי אמיתי בתנאים ששררו בדמוקרטיה הדמה ההונגרית במשך שנים.

הפרלמנט האירופי דורש סנקציות כספיות על הונגריה כבר יותר משנה. הדרישות החוקיות לכך היו קיימות מאז סתיו 2020 עם מה שנקרא תנאי. הנציבות עשתה טעות חמורה בכך שלא נקטה צעדים נחרצים נגד אורבן הרבה לפני הבחירות לפרלמנט. האיחוד האירופי חייב כעת סוף סוף לפעול נגד בודפשט בכל האמצעים העומדים לרשותו. כי הונגריה הזו כבר לא שייכת לאירופה. אורבן משחק משחק כפול ביחס למוסקבה. הוא בכוונה הפך את ארצו לתלויה פוליטית מלאה ברוסיה ובסין. הוא מעריץ את פוטין ושי, רואה את עצמו כאדם חזק מאירופה אחרת, לאומני, סמכותני, שנאת זרים והומופובי, שבו לנשים יש את מקומן המוקצה כמכונות לידה.

סין ורוסיה מצדיקות את התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה ושאר הסדר הקיים בטענה שהן הדמוקרטיות האמיתיות של העולם. הונגריה, כפי שהדגיש אורבן עצמו עם הפופולריות שלו ל"דמוקרטיה לא-ליברלית", היא היום יותר אחת מהמדינות האוטוריטריות הללו מאשר חלק מהמערב הפוליטי, שהאיחוד האירופי קשור אליו מבחינת ערכיו ומטרותיו.

בסכסוך בין הדמוקרטיות החופשיות של העולם הזה לבין האוטוקרטיות של המזרח, יש להפריד את החיטה מהמוץ באיחוד האירופי. זהו גם תנאי מוקדם חשוב להתגוננות מפני המתקפה הרוסית, נקודת מפנה שלא רק מצהירה, אלא גם יש לחיות אותה. פעולה קשה נגד בודפשט כעת לא החלישה את הלכידות המערבית-אירופית. להיפך, זה חיזק אותו.