צילום פוסט: ספרים | © Shutterstock
בגרמניה התגבשו מבנים במשך עשרות שנים, שניסו שוב ושוב ומצדדים שונים להתפרק, כך שלחברה שלנו יש סיכוי להמשך התפתחות עצמאית והיא לא תלויה רק בדחפים חיצוניים.
דוגמה בולטת, כלומר לבטל את הנוקשות בין בנקים, חברות ביטוח וחברות תעשייתיות, נקשרה למונח "דויטשלנד AG" בשנות ה-1990. בסופו של דבר, כנראה שגורמים חיצוניים הם שהביאו מעט תנועה.
מבנים נוספים כאלה שקיימים עד היום, הם לפחות לאחור, אבל בכל מקרה מאוד יקרים עבורנו האזרחים, כוללים בתי מרקחת, "סצינת התרבות" ומסחר בספרים.
את כל ה"קשרים" המבוי סתום ועבור חלקים מהחברה שלנו, אפשר כנראה רק לפרק מחוץ לקהילה שלנו ולחדש אותם לטובת כולם.
הפוסט של היום בבלוג עוסק באחד מאותם צבועים, זה שהתמקם סביב הספרים שלנו. אני מתאר את החוויות שלי שחוויתי מאז השלמת הספר הראשון שלי ב-2019.
הנרטיב הגרמני המקביל הוא שאמזון, בין היתר, הורסת את סחר הספרים.
אני טוען ההפך, כלומר שאמזון דואגת כרגע שעדיין יש משהו כמו סחר עצמאי בספרים בגרמניה וגם שתמשיך להיות לנו הזדמנות להכיר כמה שיותר ספרים וגם לקנות אותם - אני רוצה מקריאה אל תדבר כאן.
מוציאים לאור
לכל המאוחר כשסיימת את ספרך הראשון, עולה שאלת ההוצאה לאור. לפחות לעתים קרובות נשמעות שמועה שכסופר אתה צריך משהו כמו מוציא לאור.
לכן, גם כשכתבתי את הספר שלי, כל הזמן חשבתי על איזו הוצאה ארצה לקבל לספר שלי. מחברים אחרים גם הבטיחו לי שוב ושוב עד כמה חשוב לא רק להיות בעל מו"ל, אלא גם בעל המוניטין הטוב ביותר, אם אפשר.
נדהמתי מההתחלה שכמה מחברים מומחים ידועים מאוד מפיצים את ספריהם כקובצי PDF בעולם המומחים, מופיעים כמוציאים לאור עצמיים או מפרסמים את ספריהם מיד באמזון.
עם זאת, לספר הראשון שלי, היה לי משהו גדול יותר בראש והאמנתי שאירופה-וורלג, שהייתה קשורה לתנועה האירופית שלנו כשהיא נוסדה, תהיה בדיוק ההוצאה הנכונה. וכך קרה שהצעתי את ספרי להוצאה זו.
עד שלבסוף פרסמתי את ספרי בעצמי, הייתה לי ההזדמנות להכיר שלושה סוגי הוצאה לאור.
הלא מקצוענים
מכיוון שיש אינספור סופרים חדשים מדי שנה, ואינספור מהם פונים להוצאה עם תקווה, נפוץ מאוד שהם פונים למפרסמים שאפילו לא מקבלים מהם תגובה - לא משנה כמה הם מתאמצים.
אני טוען שזהו הרוב המכריע של המוציאים לאור בגרמניה ומראה היטב עד כמה תעשיית ההוצאה לאור שלנו רוויה יתר על המידה.
גם כיו"ר מועדון כבוד, אני עונה לפניות - גם אם השולח מאוד חשוד בעיניי. יש לזה קשר להגינות ומקצועיות.
ברור שמפרסמים אלה אינם צריכים עוד להגיב לפניות בעצמם. אני חושד מאוד שהמפרסמים האלה חיים במערכת בלי הרבה מאמץ ופשוט נשמרים על ידה בחיים.
אנשי המקצוע
כשלא יצא כלום מ"ההוצאה הרצויה" שלי, ערכתי עוד מחקר וגיליתי שלכל הוצאה יש העדפות משלה ובהתאם לנושא או לסוג הספר, כדאי להציע את יצירותייך למו"ל המתאים.
כמה סופרים מקצועיים הודיעו לי דרך הפרח שהמו"לים האלה בוחרים באופן פעיל את המחברים שלהם, אבל זה לא מנע ממני לקחת את היוזמה בעצמי.
למעשה, חלק מהמוציאים לאור הללו הם כל כך מקצועיים שהם יודעים עוד לפני שהם קראו את כתב היד שהוא לא עומד בסטנדרטים שלהם לאיכות. אפילו אני מטה את הכובע לכל כך הרבה מקצועיות ואני שמח שקיבלתי לפחות הודעת דחייה אחת. בכל מקרה, גם המו"לים הללו יודעים מהי צורה טובה והגינות.
הפעילים מאוד
אני מניח שמדובר במיעוט קטן. המוציאים לאור האלה כנראה חושבים שכל כתב יד טוב - כולל שלי - ועדיין רואים פה ושם שיפור קטן. אבל אז הם בדרך כלל רוצים עד 20 יורו מראש מהמחבר לתחילתו של שיתוף פעולה "מוצלח" כדי שיוכלו להבטיח הצלחה משותפת. המלצה מאוד אישית שלי: אתה יכול לעשות את זה, אבל אתה לא חייב.
חנות הספרים
כמעט כולנו היינו בחנות ספרים בשלב מסוים וייתכן שרבים מאיתנו אפילו קנו שם ספר. כי חנויות הספרים היו לפחות פעם עולם נפלא, מרתק וחסר גבולות – גם כאן בגרמניה.
כבר כתבתי פוסטים בבלוג על זה מנקודת מבט של לקוח (למשל "חנויות ספרים"אוֹ"רכישת ספר") כתוב. אולם בינתיים, קשה לי יותר ויותר להבחין בין בית מרקחת לחנות ספרים.
מה שמרגיש מטריד יותר ויותר מנקודת מבטו של הלקוח כבר מקבל תכונות קפקאיות מנקודת מבטו של המחבר. ושוב לא, זו לא אמזון שהורסת את חנויות הספרים שלנו!
בראש ובראשונה, חנות ספרים צריכה מוכר ספרים טוב - הדגש כאן הוא על הספר - ומיד לאחר מכן קבוצת קונים שלא רק מעריכה ספרים טובים, אלא גם מעריכה את האווירה והמומחיות של חנות ספרים.
אם לוקחים כעת בחשבון גם את רדיוס התנועה הרגיל של אנו בני האדם ויודעים מי קונה ספרים טובים, צריך להניח שרק עיירות אוניברסיטאות עם יותר מ-500 תושבים יוכלו להרשות לעצמן חנות ספרים עצמאית. בכל הערים האחרות, מוזלים - חלקם אפילו עם קצת כשרון של חנות ספרים - משתלטים על השוק. השאר מכוסות על ידי חנויות עתיקות, המשרתות את ציידי המציאות הרגילים וחובבי ספרים מדי פעם, כמו גם תיירים בערים גדולות יותר שצריכים להרוג זמן.
אבל בחזרה לסופר שרוצה למכור את ספרו. זה יותר ממקובל בגרמניה. הקונה צריך להיות מודע למחירי הספרים הקבועים. אבל כנראה שתבחין בכל השאר רק אם אתה רוצה למכור את הספרים שלך.
buchhandel.de
הכל מתחיל טוב בפעם הראשונה. אתה קונה מספר ISBN לספר שלך. אז יודע לך שלא רק שאתה צריך להפקיד את הספר שלך בספרייה הלאומית הגרמנית ועליך להפקיד אותו בספרייה הממלכתית המתאימה, אלא שזה יהיה טוב אם תרשום את הספר שלך גם ב-buchhandel.de תמורת תשלום וזה "מנוי" כל שנה מתחדש בתשלום.
עד אז הכל מתנהל טוב מאוד, ואדם שמח גם כשהעבודה של עצמו נמצאת ב מסד נתונים מתאים יכול להיראות.
סִיטוֹנַאי
מה שאתה כנראה לא יודע זה שיש כשלושה סיטונאים בגרמניה ששולטים בסחר הספרים כי הם מאחסנים את הספרים במרכז ומספקים משם לחנויות הספרים.
הם לא רק קובעים אילו ספרים זמינים ברוב חנויות הספרים, אלא גם אילו ספרים ניתן למצוא בחיפוש המקוון של חנויות הספרים המתאימות.
ומי שחושב שהוא משתמש במסד הנתונים שהוזכר לעיל, טועה מאוד. לסיטונאים יש מאגרי מידע משלהם וכך כבר מסדירים אילו ספרים ניתן למצוא בכלל.
וכרגיל בבתי מרקחת ובשווקים אחרים, הם כנראה גם מסדירים אילו ספרים זמינים היכן בחנויות הספרים.
אם רוצים לדעת אם מוכר הספרים המקומי מסתמך על סיטונאי כזה, כל מה שצריך לעשות הוא לחפש ב"חיפוש מקוון" ספרים ספציפיים, שהיעדרם מעיד היטב על אחד הסיטונאים.
מוכרי ספרים אלו אז, אם בכלל, לוקחים ספרים מלמשל. ב. הוצאות עצמיות נרתעות מאוד מלבקש עמלה בחנות הספרים שלהם. והם כנראה גם יהיו מוגבלים מאוד בפיתוח נוסף של חנות הספרים שלהם.
ואם אתה, כסופר עצמאי, נוטה יותר לנסות להגיע לחנויות הספרים האלה מיד דרך סיטונאי, אז בהצלחה - לפחות נדחיתי בזה אחר זה.
חנויות הספרים המבוססות על סיטונאיות נראות לי יותר ויותר כמו "סניפי Knack & Back" הרבים שרק צריכים לחמם ולחלק לחמניות.
רשתות ספרים
אלה ידועים ולכל קונה ספרים יהיו גם העדפות ספציפיות משלו.
בתור מוכר ספרים, התנסיתי בשלושה סוגים של רשתות ספרים. לסוג הראשון היה הספר שלי באופן אוטומטי בטווח המקוון - ברור שהעובדים השקיעו הרבה מאמץ בזה.
עם הסוג השני, שיחת טלפון והבהרת השאלה כמה אחוזים אני יכול לתת, וגם הספר שלי הגיע לטווח המתאים באינטרנט - אני יכול לחיות עם זה טוב מאוד.
הסוג השלישי, לעומת זאת, מתנהג מאוד כמו הסיטונאים וכנראה יהיה יותר כזה - כנראה שלעולם לא תמצא שם את הספרים שלי.
אבל מי שמאמין כעת שאם ניתן למצוא אותם במגוון המקוון של רשת הספרים המקבילה, יש לו גם סיכוי לפחות להפקיד את ספרו בחנות מקבילה ברשת זו, התחשב בלי בעל הפונדק.
כשניסיתי להפקיד את הספר שלי בחנות רשת ספרים בהילברון, נכשלתי תוך פחות משתי דקות בגלל ה"מנהל" שהיה טוב מדי לדברים קטנים ומרווחים קטנים - למרות שאני עדיין שואל את עצמי כמה אפשר להרוויח כסף ממכירת גלויות?
מוכר ספרים
הם עדיין קיימים, אבל, כאמור בהתחלה, קשה להם למדי, ולמעט יוצאים מן הכלל, הם צריכים ליילל עם הזאבים כדי להיות מסוגלים לשרוד.
ההצעה המקוונת שלך מתאימה גם למסד הנתונים של buchhandel.de. זה מקל מאוד על הצפייה בכל הספרים שנרשמו שם על ידי הוצאות והוצאות עצמיות ולהזמין אותם ממוכר הספרים.
במקרה שלי, מוכרי הספרים הללו דוא"ל אליי והלקוח יקבל את הספר תוך חמישה ימים לכל היותר. אמנם, תמיד יש מוכרי ספרים שאין להם את הספר שלי במגוון המקוון שלהם, אבל טורחים לחפש את הספר שלי עבור הלקוחות שלהם.
אבל מעט מאוד מוכרי ספרים מוכנים לקחת את הספר שלי בחלון שלהם. אבל מה שעכשיו אני יכול להבין לגמרי, כי השארת ספרים שוכבת לא עושה כסף.
אז אני תמיד שמח מאוד כשזה המצב - בעיקר בחנויות ספרים קטנות יותר - ועוד יותר כשאני מקבל משוב שהספר שלי באמת נמכר.
תוך כדי כך הצלחתי ללמוד מהי רמיסיה, מכיוון שהספר שלי כנראה מוכר איטי. זו הסיבה שיש לי עכשיו אחד משלי מדיניות החזרות של מוכרי ספרים.
מכירה ישירה
גם אם אעדיף אם קורא ימצא את הספרים שלי בחנות ספרים, אולי אפילו יראה אותם בחלון שם, או אם מוכר הספרים אפילו המליץ על הספר שלי, אני צריך לחיות עם העובדה שזו שיטת הספרים הגרמנית לא. לְסַפֵּק.
הדבר הטוב בו הוא שאני לא צריך לתת אחוזים לסיטונאי או למוכר ספרים אם אני מוכר את הספר שלי ישירות לקורא. מה שעוד יותר טוב הוא שהקוראים שלי לא יכולים לתמחר אותי מכיוון שכמוכר אני כפוף למחירי ספרים קבועים.
אמזון בעברית
לאחר שלא הצלחתי למצוא מוציא לאור, פרסמתי בתחילה את הספר שלי כמסמך HTML (חלקם משתמשים ב-PDF), בדומה לכמה מחברים שאני מכיר היטב, רק כדי שנשאלתי מדוע לא השתמשתי, כמו אחרים שהכרתי מחברים קודם לכן. אֲמָזוֹנָה?
וכך קרה שהפכתי להוצאה עצמית ולמדתי המון בזמן קצר.
הדבר הטוב באמזון הוא לא רק שהם מדפיסים לי את הספרים שלי, אלא גם מוכרים את הספרים האלה בשבילי.
זה פתח לי שלושה ערוצי מכירה ואני חושב שעד כה - לפחות ב-15 החודשים הראשונים - הדברים הלכו לי ממש טוב.
אז אני יכול רק להסיק את המסקנה שכנראה יהיה טוב יותר לסחר הספרים הגרמני בכללותו אם תהיה יותר דה-רגולציה. בכל מקרה, חנויות הספרים יזכו ליותר אינדיבידואליות ובכך אולי גם קבוצות קונים חדשות לגמרי.
"האם אי פעם לקרוא איזה מהספרים שאתה שורף?"
ריי ברדבורי, פרנהייט 451 (2008: 8)
זה מאוד מעניין. נקודת מבט להטיל ספק בטובו של מעמד הביניים, שמאחוריו יש רק אינטרסים עסקיים.