צילום פוסט: בניין בוער | © דירק שומאכר ב-Pixabay
אירופה שלנו כעת כבר בוערת בקצוותיה, ואפילו ב"מדינות הבית" של האיחוד האירופי, השאיפות האנטי-אירופיות מוצאות יותר ויותר עידוד ותומכים. השיא הנוכחי הוא ההתקפה של רוסיה על אוקראינה והאיומים הבוטים של משטרו במלחמה גרעינית אם העולם החופשי לא יענה לדרישות הרוסים. נראה שזה לא רק מכניס את הפוליטיקאים שלנו באירופה לסוג של ייסורים, אלא מראה לכל הדיקטטורים, העריצים והטרוריסטים בעולם, שעם מספיק נשק להשמדה המונית אפשר לעשות את העוולות שלו ללא הפרעה.
לדעתי, מדיניות הפייסנות של האיחוד האירופי כלפי פוטין יכולה לעבוד רק כל עוד ארצות הברית של אמריקה מוכנה לערוב לקיומה של אירופה ויכולה גם לשמור על כוחה הצבאי.
בינתיים, באמצע אירופה, אויבי הדמוקרטיה חוגגים את הצלחותיהם בבחירות, מצהירים בגלוי על דמוקרטיה "מודרכת" ואינם משאירים אבן על כנה לסיום הברית הפוליטית של מדינות צפון האוקיינוס האטלנטי - אגב, הערובה היחידה להיות מסוגל לממש את הרעיון האירופי שלנו. מדהים איך שמאל וימין קיצוני מתקרבים יותר ויותר; נראה שהם כרתו ברית נגד אירופה והערכים שלנו.
מה אנחנו יכולים, מה עלינו לעשות אירופאים מוצהרים? בכל מקרה, אסור לנו להפחיד את עצמנו, עלינו להמשיך לדבוק ברעיון האירופי ועלינו לחיות את הערכים שלנו כמו חופש, שלום ודמוקרטיה.
עלינו לקרוא לעוול גם עוול ולא לנסות להפיק לעצמנו את המקסימום מעסקאות חליפין; זה חל בעיקר על מדינות כמו רוסיה, סין או ערב הסעודית.
סוף סוף עלינו להכיר בכך שנוכל לממש את הרעיון של אירופה המאוחדת בגיוון אם נעבוד יחד ונקבל את זה כרוך בפשרות. אסור לנו להשאיר אבן על פיה להפוך את העולם לקצת יותר מאוחד וטוב יותר בכל הזדמנות; זה כולל הסכמי סחר עולמיים. ועלינו להמשיך להחזיק בהבטחה לשגשוג לכולם - ללא ספק הרעיון הקשה ביותר למימוש; הרבה לפני "החיים, החירות והמרדף אחר האושר" מ-1776.
אבל כנראה שדווקא ההבטחה הזו מעוררת את רוב האנשים לגבי אירופה. אולם במקביל, זו גם ההבטחה שמרחיקה את האזרחים מאירופה ברגע שהם חוששים שאולי יצטרכו לוותר על חלק מהעושר שלהם. זו כנראה הדילמה האמיתית של אירופה וכאן קוראים לפוליטיקאים שלנו! עליהם למצוא את תרופת הפלא לכך ולהעביר אותה לבוחריהם לפני שאנשים יחזרו לרודנים עם הבטחות הישועה שלהם.
