קו הרקיע של ניו יורק

מחשבות עיר גדולה

צילום פוסט: קו הרקיע של ניו יורק | © Pixabay

כאשר רבים היום עדיין חושבים על ערים גדולות, הם מתייחסים להגדרה של ועידת סטטיסטיקה בינלאומית מ-1887, שקבע אז ועדיין בתוקף שכל הערים עם לפחות 100 תושבים הן גם ערים גדולות.

כולם כנראה מסכימים שהרבה השתנה בכמעט 150 השנים האחרונות, אבל גם שאנשים נאחזים בדברים שהם אוהבים כמה שיותר זמן. דוגמה רלוונטית היא החוק המוניציפלי של ימי הביניים, שחל עד היום על יישובים שבהם יש פחות תושבים מהעיריות הקטנות באזור.

כנראה בגלל זה זה גם אוטופי - לפחות כל עוד לנו האירופים עדיין יש דעה בענייני העולם - שצריך להגדיל את הגבול לעיר גדולה למיליון תושבים, למשל.

לכן צריך גם לחשוב מה בעצם מגדיר עיר כל כך גדולה, כי ברור שזה מה שמניע מאות אלפי אנשים לרצות לגור בה.

עיר מרכזית ממוקמת בעצם במוקד תחבורה שמחבר אותה עם לפחות שתי ערים מרכזיות אחרות. אם עיר גדולה מחוברת רק לעיר גדולה מבחינת תחבורה, יש להניח שהיא יותר עיר לוויינית, או כפי שהגדיר זאת כל כך יפה ב-Wirtschaftswoche 2017, עיר מיקום אידיאלי לנוסעים.

מרכז התחבורה המטרופולין צריך לכלול יבשה, אוויר ומים, כמו גם טלקומוניקציה. ניתן להשמיט כאן מים מסיבות גיאוגרפיות ובתחום התעבורה האווירית שתי ערים גדולות או יותר יכולות ליפול על שדה תעופה מרכזי, בתנאי שלכל אחת מהן יש חיבור משלה. נמל התעופה באזל-מולהאוס הוא דוגמה טובה ונמל התעופה של לייפציג יכול היה להיות גם עבור ברלין ולייפציג.

דוגמה נוספת לתשתית מטרופולינית זו היא קישור התנועה הרלוונטית, כאשר העברת אנשים, סחורות וסחורות מתבצעת בצורה מיטבית ככל האפשר.

עם התנאים המוקדמים הקשורים לתנועה בלבד, יש סיכוי לעיר להפוך או להישאר לעיר גדולה.

זה רע אם אתה חיבורי רכבת חותך או מכוון אותו במודע לעיר גדולה אחרת. זה גם רע אם יש לך אחד קיים חיבור מים לא מותאם לתנועה של היום. זה אפילו יותר גרוע אם לא מייעלים את הקישור בין סוגי התנועה השונים, וזה ממש גרוע אם התנועה הנכנסת והיוצאת מעכבת ולא משתפרת על ידי העיר עצמה.

בנוסף, עיר גדולה בעצם גם דורשת כזה הצעת חינוך והדרכה, המשקף את מכלול ועומק החינוך, כולל יכולות מחקר ופיתוח תואמות. מצד אחד, מערכת העיר הגדולה כיום כל כך מורכבת, שדרושים אנשים שמבינים את המערכת הזו במלואה ואז גם יכולים להתמודד איתה. מאידך גיסא, החינוך הוא כה נרחב ויקר עד כי יש לרכז את ההיצע הזה בערים גדולות על מנת שניתן יהיה להציע אותו לכמה שיותר אנשים; כאן, הקשר התעבורתי של עיר גדולה לאזור הסובב אותה בא לידי ביטוי.

עם זאת, חינוך הוא גם הקריטריון היחיד של עיר גדולה, שכנראה לא ניתן לממש בכל עיר גדולה, כי בניגוד לכל חומרי הגלם האחרים, המודיעין זמין באמת רק במידה מוגבלת, ולכן טוב שכל הערים הגדולות לשאוף ואשר בסופו של דבר גם מחליט כיצד ולאיזה כיוון תתפתח עיר גדולה.

קריטריון נוסף של עיר גדולה הוא שמלבד חינוך והכשרה היא מספקת גם הצעות ושירותים נוספים שלא ניתן לספק בכל מקום בכמות ובאיכות מספקת. דוגמאות טובות הן שירותי בריאות, דת, ספורט, תַרְבּוּת- ומתקני פנאי.

בנוסף, ישנן גם משימות זהירות אדמיניסטרטיביות ולאומיות וכן יכולות הגנה, שגם הן עדיף לאחד במוקדי תחבורה, כלומר בערים גדולות.

בסך הכל, גם המסחר, המסחר והתעשייה ישגשגו, כך שעיר גדולה תמשוך אליו יותר אנשים שרוצים לגור במקום או שישמחו לנסוע ולצאת מדי יום.


פול הגלמאייר, ראש העיר של היילברון בשנים 1884 עד 1904, ראה את התפתחותה של היילברון בצורה קצת יותר ביקורתית ממני. כנראה בגלל שהוא היה רק ​​"נייגשמקטר" ומעולם לא התיידד איתנו היילברונרים. גם אם הסלידה הייתה הדדית בזמנו, כיום תרומתו לפיתוח העיר היילברון מוכרת ללא סייג.

אולי זה לא כל כך נורא אם מחזיקים אותך לעתים קרובות מול המראה, במיוחד אם אתה פחות ביקורתי עצמית.

פרידה מהיילברון

ללקק אותי בא..., עיר הנשמות של חנוונים,
אני אוציא ממך את צעדת הפרידה שלי היום.
לעולם לא יחסר לך טריקים מטופשים,
אבל יותר קל. ללקק אותי ב-A....
קבלת הפנים שלי פעם הייתה כמעט סוערת מדי
הפרידה אולי נראית קצת קשה מדי.
זה בגלל שלא הכרנו מספיק
אבל עכשיו רק טוב מדי. ללקק אותי ב-A....


"מה היילברון נתנה לי? דמוקרטיה כדרך חיים. זו המורשת של העיר הזו. ומה המשמעות של דמוקרטיה כדרך חיים? אבל רק זה: לפגוש אנשים כאנשים, לא משנה מי הם ומאיפה הם באים".

תיאודור הוס, כפי שצוטט במוזיאון בברקנהיים

כתוב הערה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם.