צילום פוסט: שטרות | © Pixabay
הרעיון של הכנסה בסיסית ללא תנאי הפך יותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות, וגם בהתחלה היה לי מאוד חם אליו. אבל אם משהו נשמע טוב מכדי להיות אמיתי בכלל, כדאי שתסתכל מקרוב על כל העניין.
הסבר גס, לכל אזרח וכנראה גם לכל אדם אחר המתגורר במדינה או באיחוד האירופי צריכה להיות גישה להכנסה בסיסית שגובהה עוד לא נקבע ויש להתאים אותה שוב ושוב, שמקורה בתקציב הכולל. של הרפובליקה הפדרלית, שאר המדינות המשתתפות או אולי גם מתקציב האיחוד האירופי - מה שנכון במיוחד למדינות שמעולם לא הצליחו לממן את עצמן.
הדעה הרווחת כיום היא שההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית ממומנת ממיסוי נוסף של סחורות ושירותים וממיסים אחרים על מי שלדעת הרוב יש לו הרבה יותר מדי כסף. עם זאת, הטענה הקטלנית היא שההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית נועדה להחליף את כל שאר תשלומי ההעברה מהמדינה לאזרחים ולאנשים אחרים החיים במדינה ולכן ניתן לממן אותה.
גם אם אני לא מומחה בענייני כספים, יש לי ספקות בכל הנוגע למימון הכנסה בסיסית ללא תנאי. מצד אחד, הם יהיו שתוספת המיסוי של העשירים יכולה להיות יותר פעולה נקודתית, שכן הם יאבדו את משאביהם הכספיים או לא יבינו אותם יותר. ומצד שני, המדינה כמעט ולא תוותר מרצונה על פונקציית ההיגוי של תשלומי העברה, כך שיתווספו תשלומי העברה נוספים כמו גמלת ילדים, דמי נסיעה, דמי בנייה, סבסוד הגנת האקלים או איך שלא יקראו להם. ההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית - וזה לבדו הוא כבר ה-Affordability של הכנסה בסיסית בלתי מותנית המדוברת.
בלי קשר אם ניתן לממן הכנסה בסיסית, אני שואל את עצמי את שאלת האפקטיביות שלה. אני יכול רק לחשוב שזה דבר טוב שבמבט חיובי המדינה מגבילה את תפקיד ההיגוי שלה לנו האזרחים, אבל אני דווקא מאמין שבראייה שלילית, המדינה תרצה להרחיב עוד יותר את תפקיד הכוח שלה על האזרחים בצורה הטובה ביותר. הבנה סוציאליסטית ועוד חוסם הגדרה עצמית, במיוחד מכיוון שגובה ההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית תהיה החלטה פוליטית גרידא שספק אם תתבסס על הצרכים האמיתיים של האזרחים או אנשים אחרים החיים במדינה.
וזו בדיוק שאלת הליבה של ההכנסה הבסיסית, מי בעצם מרוויח ממנה?
לבעלי הביצועים המובילים שבינינו יינתנו סיוע כספי נוסף כדי שיוכלו לנהל חיים טובים עוד יותר בהגדרה עצמית. זו כנראה גם התקווה והסיבה לכך שההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית נראית בעיני רבים כה אטרקטיבית במבט ראשון; אני גם אשמח מאוד לעוד כמה מאות יורו בחודש, כי אז יכולתי לבזבז אותם כרצוני או לעשות משהו אחר לגמרי. והדבר היפה בזה יהיה שעבור אזרחים כמוני, לגובה ההכנסה הבסיסית למעשה לא תהיה שום משמעות קיומית - כך שלראשונה מצב של win-win לאזרחים אחראיים.
להכנסה בסיסית ללא תנאי יש גם רק צדדים טובים למעסיקים, כי היא מקלה על החברות וגם מאפשרת להוזיל את העבודה אפילו מבעבר, שכן כל עובד מתחזק מההכנסה הבסיסית ואינו תלוי עוד בהכרח בתגמול הולם עבורו. עבודה ובכך נפתחות עמדות משא ומתן חדשות לגמרי עבור השותפים למשא ומתן קיבוצי. אבל כאן אני רואה גם דלת אחורית שהחולמים הסוציאליסטים משאירים פתוחה עם ההכנסה הבסיסית, כלומר שהם לא רק משתמשים בטיעון הזה כדי לקבוע פוליטית את גובה ההכנסה הבסיסית, אלא כתוצאה מכך גם מחזקים פוליטית את גובה כל שכר - ו עם זה רוצים לבטל לחלוטין את פונקציית השוק.
אבל עיקר העניין הוא מי בכלל לא נהנה מההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית? ואלה החלשים ביותר בכל החברות, כלומר האזרחים הקטינים עצמם.בקיצור, גם אם אנחנו כבר לא רוצים להודות בזה בכלכלת השוק החברתית שלנו ובחברה הדחוסה בפרויקטי סיוע, עדיין יש הרבה אזרחים שאינם עצמאיים עם כסף יוכל לעשות עסקים ולא להתבגר אפילו עם הכנסה בסיסית ללא תנאי.
עם זאת, מכיוון שהכנסה בסיסית ללא תנאי מגדילה את הפער בין אותם אזרחים שמתפתחים איתה באופן אישי לבין אלה שאינם יכולים לעשות איתה שום דבר פרודוקטיבי, נוצרת כתוצאה מכך פרקריאט, שלא ניתן עוד להימלט ממנה.
אלא אם כן, בניגוד לרעיון הממשי של הכנסה בסיסית בלתי מותנית, המדינה מעניקה לפרקריאטה תשלומי העברה נוספים ואף יותר מקיפים, שיובילו בסופו של דבר להתפתחות אינפלציונית בסך הכל, שתכריע כל חברה וגם את כלכלת השוק. לפחות בטווח הבינוני כלכלת השוק החברתי איתה מבטלת את כל היתרונות שלה, שאי אפשר להזניח. אני לא רוצה להעלות השערות עכשיו לגבי מה שיבוא אחר כך: סוציאליזם אמיתי או קפיטליזם דורסני.
גם אם אתם סופרים את עצמכם בין הזוכים האפשריים בהכנסה בסיסית ללא תנאי, ברצוני לציין שזה לא עוזר לכולנו בכללותם ובמיוחד לאלו שממש תלויים בעזרתנו, ולכן, במקום זאת. של הרעיון של לבנות הכנסה בסיסית שאמורה להילחם בגורמים לחוסר בגרות ועוני.
לכן, במקום הכנסה בסיסית ללא תנאי, אני קורא לחינוך חובה לכולם ולרעיונות חדשים כיצד לטפל ולתמוך טוב יותר באזרחים העמים המתנגדים לחינוך ולילדיהם.
"מטרת העתיד היא אבטלה מלאה, אז נוכל לשחק. זו הסיבה שאנחנו צריכים להרוס את המערכת הפוליטית-כלכלית הנוכחית".
ארתור סי קלארק, ראיון עם לוס אנג'לס Free Press (25 באפריל, 1969: 42-43)
