ויסקי אירי

הפוסט הזה הוא תומס מיכל חייב, שבוודאי לא יכול היה לשאת את זה אם אכתוב על וויסקי ואתעלם לחלוטין מקרובי המשפחה האירים. זה בהחלט יעצבן אותו מספיק ש-Kilbeggan הוא לא, או יותר נכון עדיין, אחד המותגים האיריים האהובים עליי.

מסע הגילוי שלי לתוך וויסקי אירי התחיל ב-1988 עם טולמור טל בערב בהאנובר שלא אשכח במהרה. רמת המודעות לוויסקי אירי לא הייתה כל כך גדולה גם אז, שכן היצרנים, בניגוד לעמיתיהם הסקוטים, כנראה הכירו בחשיבות השיווק מאוחר מדי, ויתרה מכך, יזמו את ההתרחקות מייצור המוני תעשייתי גזוז אך ורק בכמות רבה. יותר מאוחר. אז זה היה תענוג גדול כשחברים אירים הזמינו אותנו לפתיחת מרכז המבקרים של Tullamore Dew ולמדתי שהוויסקי הזה מיוצר כעת כמעט בחזרה למקום שבו הוא מקורו. זה אומר שבעוד כמה שנים אוכל להגיע שוב לכוס טל Tullamore Dew, שגם היא זוקקה במקום.

Tullamore Dew זוקק לראשונה בשנת 1829 במזקקת Tullamore, ובאופן מעניין הוא שייך לקבוצת המזקקות William Grant & Sons מאז 2010, כולל הבעלים של הוויסקי הסקוטי Glenfiddich הידוע.

מאחר שוויסקי, בין אם מאירלנד ובין אם מארצות הברית, בקושי היה "משקה פולחן" משנות החמישים עד שנות התשעים, אין זה מפתיע שמזקקת טולמור, כמו רוב המזקקות האחרות גם בשנים אלו, נסגרה כבר ב-1950 ומאז ואילך. המותג Tullamore Dew הופק באופן תעשייתי ובמזקקות אחרות לפי הצורך.

אותו דבר קרה עם מזקקת לוק, השורף את הקילבגן האמור. הוא נסגר ב-1957 ורק מאז 2007 מזקקת וויסקי עם בעלים חדשים; על כך היא טוענת לתואר המזקקה האירית הוותיקה ביותר, שכן ניתן להוכיח שהיא זקקה את הוויסקי הראשון שלה כבר ב-1757.

בשנות ה-1970 הייתה למעשה רק מזקקה אחת באירלנד שייצרה וויסקי לפי הצורך ולקח יותר זמן מאשר בסקוטלנד לבנות תשתית מקבילה באירלנד משנות ה-1990 ואילך.

כשהתרכזתי יותר בסינגל מאלט מסקוטלנד מ-1990, כי שם אחרי כל השנים של "חוסר חשיבות" התחילו מזקקות ראשונות ובעיקר קטנות יותר לתת לוויסקי שוב תווים אינדיבידואליים ואופי משלהם, גיליתי את הביס שלי זמן קצר אחר כך את הפרס האישי של היום. המועדפים מאירלנד, כלומר הוויסקי בושמילס מזקקת בושמילס הישנה, שהיה זמין אז גם כסינגל מאלט. מזקקה זו היא אחת ממזקקות הוויסקי הוותיקות ביותר ויש לה מסורת שחוזרת למעלה מ-400 שנה אחורה. זה שהצגתי אתמול וויסקי ג'וני ווקר חוגג השנה 200 שנה. למרות שמותג הבית בושמילס הוא גם בלנד, אני מעדיף להמליץ ​​על בושמילס 10, סינגל מאלט שהתבגר בחביות בורבון ושרי כבר 10 שנים. המותגים האחרים, שמתבגרים בחביות עד 21 שנים, מדי פעם גם בחביות מדיירה, הם בהחלט בחירה טובה, אבל אני אישית נוטה להעדיף את הסינגל מאלט מסקוטלנד ויפן.

הבקבוקים המצומצמים והמיוחדים שהופכים יותר ויותר אופנתיים בכל מקום וגם בבושמילס הם יותר משהו לאספנים של היום או למי שנהנה אז ממשקאות כאלה "על הסלעים" או ביחד עם קולה וסיגר כמה שיותר עבה. בכלל לא התלהבתי ממותג שכנראה היה קצת יותר צעיר, שעירב את הוויסקי הסינגל מאלט עם דבש אירי, ולא אהבתי את התערובת הזו אפילו כמו ג'ים בים האני, וויסקי בורבון.

אבל אם אתם אוהבים לשתות וויסקי, שטעמו כבול כמו סינגל מאלט מסקוטלנד ומפתח טעם חזק משלו, אני ממליץ על המותג קונמרה, שהוויסקי שלו, כמו רוב הסקוטים, מזוקק רק פעמיים בניגוד לוויסקי אירי אחרים. אני ממליץ לקחת את הוויסקי בן ה-12 מיד, ואם אתה אוהב את זה, אתה יכול להישאר עם זה עם מצפון נקי.

אחרון חביב אני צריך ללכת ל ג'יימסון בא לדבר על חברי וחברתי רונן קורקורן משוכנע שזהו הוויסקי היחיד בעולם שניתן להשתמש בו להכנת קפה אירי הגון. וכל מי שאי פעם שתה אייריש קופי שהכין רונן לעולם, לעולם לא יטיל בכך ספק.

ג'יימסון נוסדה בדבלין בשנת 1780 וזוקקה שם ברחוב Bow עד 1971. למרות שיש כיום מגוון רחב של בקבוקים בכל הגילאים, אני ממליץ להישאר עם התערובת המקורית. תמיד יש לי בקבוק ממנו בהישג יד כי אני אף פעם לא יודע מתי ומי ירצה אייריש קפה טוב.

#אירי #וויסקי #אייריש קפה #וויסקי


"אם אתה מתכוון למשקה השד שמרעיל את הנפש, מזהם את הגוף, מחלל חיי משפחה ומלהיב חוטאים, אז אני נגד.

אבל אם אתה מתכוון לסם עידוד חג המולד, המגן מפני צינת החורף, השיקוי החייב במס שמכניס את הכספים הדרושים לקופה ציבורית כדי לנחם ילדים נכים קטנים, אז אני בעד.

זו עמדתי, ואני לא אתפשר".

השופט נח ס. סוגי זיעה

כתוב הערה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם.