תמונה תכונה: משרד האוצר באדן-וירטמברג (18 בינואר 2019)
מאז 23 ביוני 2016 לכל המאוחר, כולכם בהחלט עקבתם אחר האירועים סביב פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, שהוכרז ב-29 במרץ 2019. בינתיים, נראה שהכל אפשרי עד ה-31 באוקטובר 2019, אפילו שהבריטים יישארו בתוך האיחוד האירופי.
אין צורת ממשל טובה יותר עבורנו בני האדם מאשר הדמוקרטיות שלנו; למרות שגם לאלה יש חסרונות, אנחנו צריכים לחיות עם החיסרון, למשל, שאין דרישות מינימום לנציגי אנשים. הערכה עצמית ומנגנוני מפלגתי לא תורמים להבטחת איכות ואנחנו האזרחים כמובן מונחים על ידי דברים אחרים בבחירות.
לא מובן לי איך בני אזרחים נותנים לעצמם להיבחר לתפקידים הגבוהים ביותר ויודעים מלכתחילה שלעולם, לעולם לא יוכלו למלא אותם, וגם לא להציץ במה שהם צריכים לעשות בפועל בתפקיד הזה. ההשלכות של זה הן, בין היתר, שנים של משא ומתן יציאה לא מוצלח, עשרות שנים של מבוי סתום בכל הנוגע לשאלות קיומיות, "מקבלי החלטות" שאפילו מתהדרים בכך שהם מתיישבים עם בעיות, וכתוצאה מכך הולכות וגדלות. תסכול מהדמוקרטיה. התסכול הזה מציג לאזרחים אוטוקרטים ודיקטטורים - אנשים שמתיימרים שיש להם פתרונות קלים, או לפחות נראים שהם יודעים מה הם עושים.
הבעיה לא טמונה בחוסר העניין של האזרחים בפוליטיקה ואפילו לא באירופה שלנו. הבעיה היא בבירור שאנחנו בקושי, או בכלל, לא יכולים להפוך את הפוליטיקה ואת אירופה לטעימים לרבים מאזרחינו!
"הפוליטיקה הגדולה" לא קרעה אף אחד מהרגליים כבר הרבה זמן, החברה האזרחית במצוקה מחפשת את הדרכים שלה - וזה הרחק מהפרלמנטים - כמו "שישי לעתיד", "ג'ילט ז'ונה" או " דופק אירופה", לא רק להשמיע את קולך, אלא גם להצביע על אתגרים קיימים במטרה למצוא להם פתרונות.
אבל גם ברמה המקומית, פתרונות לבעיות או החלטות שקשה לתקשר הם כבר לא במוקד הפוליטיקה; מה שאומר גם שאחינו המקומיים כבר לא מרגישים "נלקחים יחד". אחד הביטויים לכך הוא אחוז ההצבעה הנמוך. זה, בתורו, מניע מועמדים פוליטיים לקמפיין ולדבר רק בשם המקומות שבהם הם מצפים להצלחה מהירה משלהם - מתחיל מעגל קסמים.
אנחנו הפדרליסטים האירופים רוצים לשבור את מעגל הקסמים הזה. לכן אנחנו ממשיכים לקדם ולעמוד על אירופה שלנו. אנו עצמנו יודעים היטב שרק אירופה מאוחדת תוביל את כולנו להצלחה ולכן אנו קוראים לאחדות זו ללא מעצורים, גם אם נאלץ לחלוק על מה שהרבה אזרחים אחרים אוהבים - כמו מדינות הלאום שלנו, ריכוזיות או אפילו הנטייה. לקראת טוטליטריות.
אנו הפדרליסטים האירופים מקדמים ללא לאות את אירופה שלנו בשטח ובכך מקווים יותר ויותר להיות מסוגלים לדבר לא רק אל המוחות אלא גם אל לבם של אחינו האזרחים. רק עם שניהם נוכל לשכנע אותם לא רק להגיע לאירועים שלנו לעתים קרובות יותר, אלא גם לשים לב יותר לפוליטיקה בכלל.
אני חושב שזה גם הפתרון לחסרון שהוזכר לעיל. יש לנו כל כך הרבה אזרחים אחרים עם יכולות וכישורים שלא נוצלו עד כה בפוליטיקה, ולכן בהחלט עם רעיונות ופתרונות חדשים. בואו נחפור את האוצרות הללו לטובת הדמוקרטיות שלנו!
"להפוך את אירופה" הוא המוטו של התנועה שלנו השנה. "העז יותר דמוקרטיה", מוטו ידוע משנת 1969. בואו יחד "תעזו יותר אירופה ותעשו דמוקרטיה!", הניעו את השכונה שלכם להצביע, כולל אותם בני אזרחים בעלי דעה או לאום שונה. הצביעו לאירופה וחיזקו את הדמוקרטיה שלנו!
אם עדיין לא עשית זאת, שקול לממש את זכותך לעמוד כמועמד. אבל אנא חזור לאירועי המידע והדיון שלנו, וגם לשולחנות ולפסטיבלים הקבועים שלנו!
משוכנע שאנחנו מדינת אירופה למרות שיש לנו את הפתרון לכמה מהאתגרים הגדולים ביותר, אנחנו גם יודעים שדווקא את האתגרים הקטנים והיומיומיים יש לטפל ולדון בזה אחר זה, ואז, עם זאת, למצוא פתרונות ברי קיימא. זה הופך את הדמוקרטיה למוחשית ומוחשית עבור כולם! זה מחזק את הדמוקרטיה, זה נותן השראה לאנשים לצורת שלטון זו, וזה גם מעורר את הרצון להשתתף. וככל שישתתפו יותר, כך יהיה יותר טוב - אבל לא קל יותר (!) - זה יהיה לכולנו!
"זה מסוכן לאתגר מערכת אלא אם כן אתה לגמרי שלם עם המחשבה שאתה לא הולך לפספס אותה כשהיא תקרוס".
אליוט גולד בתפקיד אלפרד צ'מברליין בסרט רציחות קטנות (1971)
