תמונה מומלצת: קונצרט | © תמונה מאת Pexels ב-Pixabay
בעניין רב קראתי את הדברים האחרונים פוסט בבלוג מאת דטלף שטרן לקרוא מה שאדם לא יכול לשמוע. השמיעה שלי הושפעה כבר בתחילת שנות ה-1980, בין היתר מסם ההשכמה (DM22).
לפני כמה שנים, דטלף שטרן שמתי לב שהרמקולים שלי בסלון לא עובדים. אגב, אני עדיין לא כל כך מצליח להבין את זה היום, כנראה בגלל שהצלילים נוצרים לראשונה במוח וזה יכול לפצות על חוסר או אפילו פגום בחיישנים. ולכן זה אמור לספק איזון גם לחזירי הקול או לקוביות הצרחות.
מנקודת מבט טכנית גרידא, אפשר בהחלט להשוות בין תדרים, מודולציות או אפילו רצועות קול אחד עם השני ואם לכולנו הייתה אותה שמיעה ומוח, השוואות טובות בהחלט היו אפשריות. אף על פי כן, אני ממשיך להעריץ את האוזניים והמוח המסוגלים להקצות באופן מרחבי גוונים בודדים ואז גם להבחין ביניהם בצלילים שלהם; למרות שאני יכול להבין את זה רק בתיאוריה - אפשר גם להתעלם איך לשמוע.
מה שמרגש הוא שמאז הדיונים עם דטלף שטרן עכשיו אני מקשיב קצת יותר למוזיקה ולפעמים ממש שם לב להבדלים. יהיה מעניין מאוד לקבוע היכן נוצרים בסופו של דבר ההבדלים הללו?
ואולי גם אקבל הסבר למה תקליטים אמורים להישמע ולהרגיש חמים יותר מדיסקים?
עד אז אמשיך לשמוע מוזיקה, או לפחות אחשוב שאני יכול. כמו השיר למטה של Erste Allgemeine Verunsicherung, שהושמע שוב ושוב בכל הערוצים ב-1985.
באותה תקופה, כמו גיבור השיר, נסענו גם ממינכן למחוזות ב"מכוניות יוקרה" שונות, למרות שבדרך כלל אפילו לא היינו צריכים לצאת ממינכן. הייתי מוקסם מהמילים של השיר הזה אז. תומס שפיצר. הביטוי "מחט תלם" עורר מיד את העניין שלי.
למות חוסר ודאות כללית ראשונה נוסדה ב-1978 והוציאה כמה קטעים ניתנים להאזנה בשנות השמונים, כמו הקטעים הבאים.
השיחות הקרובות עם דטלף שטרן בהחלט יבהיר האם, איפה ואיך אני באמת מקשיב למוזיקה הזו.
עד אז, תו המוזיקלי הבא חל...
אני מצטער שהפוסט לא עזר לך!
תן לי לשפר את הפוסט הזה!
מחשבות ומשוב על "קליפ לסוף השבוע"
הרמקולים שלך בהחלט "עובדים". במובן שיוצאים משם צלילים שאפשר לשלב אותם במוזיקה. הם עובדים בצורה קצת אסימטרית וקצת פחות טוב בטווחי תדרים מסוימים מאשר באחרים 😉 כן, אתה יכול ללמוד (ולהתעלם) לשמוע. אני עדיין עובד על ההקשבה. ציוד טוב עוזר.
התיאוריה שלי לסאונד החם כביכול של תקליטים: המכניקה של הנגנים מגיבה לאט יותר לשינויים, בדיוק כפי שצינורות מגבר מגיבים לאט יותר לשינויים מאשר טרנזיסטורים. משמעות הדבר היא שגוונים בודדים מופרדים פחות בבירור ומתמזגים יותר (מה שחלק מהאנשים תופסים כ"חמים").
ושוב אני קצת יותר חכם. כנראה שלא, כי כשאתה לומד משהו חדש, אתה נוטה לשכוח דברים ישנים, בקושי משומשים. כמו בשאר החיים, חוק שימור האנרגיה חל גם כאן. ואינטליגנציה היא לא כמות הידע, אלא היכולת לקבל את הידע הנכון בזמן הנכון. וזה צריך להסביר גם למה אנחנו לומדים במהלך חיינו, או לפחות למה אנחנו צריכים ללמוד.