צילום פוסט: נשיא ארה"ב וודרו ווילסון | © הקרן האמריקאית להנצחת מלחמות העולם
במהלך צמצום אתרי האינטרנט שלי, אני ב"ארבע עשרה נקודות" של וודרו וילסון נתקל, שאותו הסביר ביתר פירוט ב-8 בינואר 1918 בנאום בפני הקונגרס האמריקני. נאום זה היה חשוב מאוד באותה תקופה והושפע מאוד מהפדרליסטים הראשונים. לכן גם ארבע עשרה הנקודות של וילסון הוזכרו בספר שלי "אירופה מיועדת לכולם!", ולכן הועמדו לרשותי בפורום לקריאה נוספת.
מכיוון שגם הפורום הזה יהיה היסטוריה בקרוב, מאחר שהמאמץ לא שווה את זה ואני לא רוצה להיות אחראי על אתרים "מתים" ב-World Wide Web בעצמי, אני מנצל את ההזדמנות ומעמיד בזאת את ארבע עשרה הנקודות של ווילסון לרשות קורא נוטה בבלוג שלי. זה פשוט מעצבן שלא שקלתי את זה עוד ב-2018, וזו הסיבה שההיפר-קישור המקביל בספר שלי שהוזכר לעיל יוביל בקרוב לנירוונה דיגיטלית. "הדבר הטוב בזה," לא סביר שמישהו אפילו ישים לב.
נאומו של ווילסון שהוצג כאן הורכב משני חלקים. כלומר מכמה נקודות דיפלומטיות של וודרו וילסון עצמם וכמה נקודות על תביעות טריטוריאליות מסוימות שהועלו על ידי וולטר ליפמן חוברו. הוא חיבר את הנקודות הללו יחד עם עמיתיו ישעיהו באומן, סידני מזוז, ו דיוויד האנטר מילר. בכך מציג ווילסון לקונגרס האמריקאי את מטרות המלחמה של ארה"ב וגם את התנאים לשלום עם מדינות הציר.
בנאום זה הוא התנגד לרעיונותיהם של בעלי בריתו האירופיים, שבקושי יכלו לעקוב אחר דעות פדרליות. כמו כן, ניתן להשתמש בדיבור זה בתגובה ולדימיר לניןהיוזמה הפוליטית שהוא לקח על עצמו מיד לאחר תפיסת השלטון.
למרות שווילסון עצמו בנאומו ייחס ערך רב לזכותם של עמים להגדרה עצמית ובכך היווה דוגמה לעתיד, יש להכיר בכך שזכות ההגדרה העצמית הזו, שאותה קידם כל כך, לא יושמה באותה מידה. קיווה - יש להניח שמדובר בוויתורים לבעלי בריתו הנחשלים עדיין.
עם זאת, מאוחר יותר הוא קיבל את פרס נובל לשלום על מאמציו. עבורנו הפדרליסטים, הנאום הזה כל כך חשוב כי זו הפעם הראשונה שהרעיונות שלנו מועלים - גם אם לא יושמו - על ידי פוליטיקאי מקצועי. ואנחנו הפדרליסטים עדיין חולקים את הגורל הזה עם קודמינו; אמנם אף פוליטיקאי הגון ואחראי אינו יכול להחשיב את הרעיונות שלנו כרעיים ולכן עליו לתמוך בהם באופן עקרוני - אך אותם פוליטיקאים מנצלים כל הזדמנות אפשרית כדי להימנע מלהוציא לפועל את הרעיונות הטובים הללו: זהו ריאלפוליטיק!
אם אתה חושב עכשיו על "המדינה הפדרלית האירופית" ועל "הוועידה לעתיד אירופה", אז נאום ארבע עשרה הנקודות מאת וודרו וילסון מציאות ממש מפחידה.
ארבע עשרה נקודות
"זה יהיה רצוננו ומטרתנו שתהליכי השלום, כשהם יתחילו, יהיו פתוחים לחלוטין ושהם יערבו ויאפשרו מעתה לא הבנות סודיות מכל סוג שהוא. חלף יום הכיבוש וההתנשאות; כך גם יום הבריתות הסודיות שנכרתו לטובת ממשלות מסוימות, וסביר להניח שברגע בלתי צפוי להפר את שלום העולם. עובדה משמחת זו, ברורה עתה לעמדתו של כל איש ציבור שמחשבותיו עדיין אינן מתעכבות בעידן מת ואיננו, היא המאפשרת לכל אומה שתכליותיו עולות בקנה אחד עם הצדק ושלום העולם. להכריע ולא או בכל זמן אחר את החפצים שיש להם לנגד עיניהם.
נכנסנו למלחמה הזו כי התרחשו הפרות של הזכות שנגעו בנו עד הסוף והפכו את חיי עמנו לבלתי אפשריים אלא אם כן הם יתוקנו והעולם בטוח פעם אחת מפני הישנותם. מה שדרשנו במלחמה זו, אם כן, אינו מיוחד לעצמנו. זה שהעולם ייעשה מתאים ובטוח לחיות בו; ובמיוחד שהיא תהיה בטוחה לכל אומה שוחרת שלום שרוצה, כמו שלנו, לחיות את חייה, לקבוע מוסדות משלה, להיות בטוחה בצדק וביחס הוגן מצד שאר עמי העולם כנגד כוח ואנוכיות. תוֹקפָּנוּת. כל עמי העולם שותפים למעשה לאינטרס הזה, ומצדנו אנו רואים בבירור שאם לא ייעשה צדק עם הזולת הוא לא ייעשה עמנו. תוכנית השלום העולמית, אפוא, היא התוכנית שלנו; והתוכנית ההיא, התוכנית היחידה האפשרית, כפי שאנו רואים אותה, היא זו:
א. בריתות שלום פתוחות, שהגיעו בגלוי, שלאחריהן לא יהיו הבנות בינלאומיות פרטיות מכל סוג שהוא, אלא שהדיפלומטיה תתנהל תמיד בכנות ולעיני הציבור.
XNUMX. חופש ניווט מוחלט בים, מחוץ למים טריטוריאליים, כאחד בשלום ובמלחמה, למעט אם הימים עשויים להיסגר במלואם או בחלקם על ידי פעולה בינלאומית לאכיפת אמנות בינלאומיות.
III. הסרת, ככל האפשר, של כל החסמים הכלכליים וכינון שוויון בתנאי הסחר בין כל העמים המסכימים לשלום ומתאגדים לשמירתו.
IV. ערבויות נאותות שניתנו ונלקחו לכך שהחימוש הלאומי יופחת לנקודה הנמוכה ביותר התואמת את בטיחות הבית.
V. התאמה חופשית, פתוחה וחסרת פניות מוחלטת של כל התביעות הקולוניאליות, המבוססת על שמירה קפדנית על העיקרון שבקביעת כל שאלות הריבונות הללו, האינטרסים של האוכלוסיות הנוגעות בדבר צריכים להיות בעלי משקל שווה לטענות השוויוניות של המדינות. ממשלה שתוארה אמור להיקבע.
VI. פינוי כל השטח הרוסי ופתרון כזה של כל השאלות הנוגעות לרוסיה, שיבטיח את שיתוף הפעולה הטוב והחופשי ביותר של מדינות העולם האחרות בהשגת עבורה הזדמנות ללא הפרעה ובלתי נבוכה לקביעה עצמאית של התפתחותה הפוליטית והלאומית שלה. מדיניות ולהבטיח לה קבלת פנים כנה לחברת האומות החופשיות תחת מוסדות שבחרה; ויותר מברכה, גם סיוע מכל סוג שהיא עשויה להזדקק לו ותחפוץ בעצמה. היחס שיעניקו לרוסיה מדינות אחיותיה בחודשים הבאים יהיה מבחן החומצה לרצונם הטוב, להבנתם את צרכיה להבדיל מהאינטרסים שלהם, ולאהדתם הנבונה והבלתי אנוכית.
XNUMX. יש לפנות ולהחזיר את בלגיה, כך יסכים העולם כולו, ללא כל ניסיון להגביל את הריבונות שהיא נהנית ממנה במשותף עם כל האומות החופשיות האחרות. שום מעשה אחד אחר לא ישמש שכן זה ישמש להשבת האמון בין העמים בחוקים שהם עצמם קבעו וקבעו לממשלת יחסיהם זה עם זה. ללא מעשה הריפוי הזה כל המבנה ותוקפו של המשפט הבינלאומי נפגע לעד.
VIII. יש לשחרר את כל השטח הצרפתי ולשקם את החלקים שנפלו אליהם, ולתקן את העוול שעשתה פרוסיה לצרפת ב-1871 בעניין אלזס-לורן, אשר ערערה את שלום העולם במשך כמעט חמישים שנה, ב. להורות שהשלום ייעשה שוב בטוח לטובת כולם.
ט. התאמה מחודשת של גבולות איטליה צריכה להתבצע לפי קווי לאום מוכרים בבירור.
X. יש להעניק לעמי אוסטריה-הונגריה, שאת מקומם בין האומות שאנו רוצים לראות מובטח ומובטח, ההזדמנות החופשית ביותר לפיתוח אוטונומי.
XI. יש לפנות את רומניה, סרביה ומונטנגרו; שטחים כבושים שוחזרו; סרביה העניקה גישה חופשית ובטוחה לים; והיחסים של מספר מדינות הבלקן זו לזו שנקבעו על ידי ייעוץ ידידותי לאורך קווי נאמנות ולאום מבוססים היסטורית; ויש לחתום על ערבויות בינלאומיות לעצמאות מדינית וכלכלית ושלמות טריטוריאלית של מספר מדינות הבלקן.
XII. יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העות'מאנית הנוכחית ריבונות בטוחה, אך יש להבטיח לשאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי ביטחון חיים ללא ספק והזדמנות בלתי מעורפלת לחלוטין לפיתוח אוטונומי, ויש לפתוח את הדרדנלים לצמיתות. מעבר חופשי לאוניות ולמסחר של כל העמים במסגרת ערבויות בינלאומיות.
XIII. יש להקים מדינה פולנית עצמאית שצריכה לכלול את השטחים המאוכלסים על ידי אוכלוסיות פולניות שאין עוררין עליהן, שיש להבטיח להן גישה חופשית ובטוחה לים, ואשר עצמאותן הפוליטית והכלכלית ושלמותן הטריטוריאלית צריכה להיות מובטחת באמנה בינלאומית.
XNUMX. יש להקים התאגדות כללית של אומות תחת אמנות ספציפיות במטרה להעניק ערבויות הדדיות של עצמאות מדינית ושלמות טריטוריאלית למדינות גדולות וקטנות כאחד.
בכל הנוגע לתיקונים חיוניים אלה של עוול וקביעות של צודק, אנו מרגישים את עצמנו שותפים אינטימיים של כל הממשלות והעמים הקשורים יחד נגד האימפריאליסטים. לא ניתן להפריד בינינו בעניין או לחלוקה בתכלית. אנחנו עומדים יחד עד הסוף.
למען הסדרים ובריתות כאלה אנו מוכנים להילחם ולהמשיך להילחם עד להשגתם; אלא רק משום שאנו רוצים את הזכות לנצח ולרצות שלום צודק ויציב שניתן להבטיח רק על ידי הסרת הפרובוקציות העיקריות למלחמה, שתוכנית זו אכן מסירה. אין לנו קנאה בגדולה הגרמנית, ואין שום דבר בתוכנית הזו שפוגע בה. אנחנו דוחים לה על שום הישג או הבחנה של למידה או של מפעל פסיפי, כאלה שהפכו את הרקורד שלה לבהיר מאוד ומעורר קנאה. אנחנו לא רוצים לפגוע בה או לחסום בשום צורה את השפעתה או כוחה הלגיטימיים. איננו רוצים להילחם בה לא בנשק ולא בהסדרי מסחר עוינים אם היא מוכנה להתרועע איתנו ועם שאר אומות העולם שוחרות שלום בבריתות של צדק וחוק ויחס הוגן. אנו מאחלים לה רק לקבל מקום של שוויון בין עמי העולם, - העולם החדש בו אנו חיים כעת, - במקום מקום של שליטה."
