מהי אירופה? – קצת פולמוס!

5
(4)

צילום פוסט: ילדה עם דגל אירופה | © Shutterstock

ליתר דיוק, אירופה היא היבשת היחידה שאי אפשר להצדיק אותה מבחינה גיאוגרפית גרידא. כל שאר היבשות שוכנות על לוח יבשתי אחד או יותר או תופסות לפחות חלק משמעותי מהם.

אז איך בעצם נוצרה יבשת אירופה שלנו?

על פי המיתולוגיה, אנו חייבים את מוצא היבשת שלנו לשני אנשים, ילדה מטורקיה של היום וזקן שחשב על עצמו לאל. באמת פרשיית אהבה קצת מוזרה מכדי לפתח ממנה את ההיסטוריה העולמית.

עם זאת, העובדה היא שהחלק המערבי של אירואסיה, כמו השאר הגדול בהרבה, לא היה מיושב במקור על ידי בני אדם. עובדה נוספת היא שהחל לפני כ-700 שנים ובמקור מאפריקה, אנשים היגרו לאירופה שוב ושוב במהלך אלפי השנים הבאות וימשיכו לעשות זאת.

עובדה שנראה כי מזעזעת כמה אירופאים שוב ושוב, ועל אחת כמה וכמה ככל שהעבר האפריקאי שלהם ארוך יותר.

ברגע שאנשים הגיעו לאירופה, הם נתקלו בקביעות עם המוני אנשים נוספים שנכנסו, על אחת כמה וכמה מאחר שאירופה מוקפת בים במערב ובדרום, ולכן כמעט בלתי אפשרי היה להימנע מהם באלף השנים הראשונות. עם זאת, "צפיפות האוכלוסין" הטבעית הזו הובילה להתפתחויות חברתיות וטכנולוגיות חדשות שספק אם היו מתאפשרות באזורים פחות מאוכלסים בכוכב הלכת שלנו, והאיצה תהליכי פיתוח קיימים. 

אז אני משוכנע בהחלט שהגדר היא פיתוח אירופי מאוד ספציפי ולא רק הובאה לבגרות טכנולוגית באירופה, אלא גם התבססה נפשית בתודעה של כולנו.

מתוך הכרה בהתפתחות זו בשלב מוקדם, ובוודאות שכדור הארץ הוא כוכב לכת קטן עם משאבים מוגבלים, תמיד היו אנשים שהתנגדו לנטיות המתעוררות הללו לבודד את עצמם ופיתחו חלופות. דיוגנס כנראה לא היה הראשון שכינה את עצמו בגלוי אזרח העולם. מושג התיחום וההדרה התנגד לתפיסה של משותף. החינוך הפך למאפיין המגדיר. ועוד לפני שהדתות של היום התפתחו, היו האירופים הראשונים כ"אזרחים עולמיים ומשכילים".

אירופה שלנו נולדה ו"גבולותיה" באותה תקופה מדהימים אותנו עד היום. ה"מארה נוסטרום" היה אחד ממגיסטרלים האירופיים הראשונים ורק אירופה שמדרום לסהרה עם ממלכותיה ותרבויות משלה הציגה עולמה משלה בדרום. במערב זה עדיין היה האוקיינוס ​​האטלנטי הקשה למעבר ובמזרח קיומן של אימפריות גדולות עם רעיונות ודמיונות משלהן.

גלגל ההיסטוריה המשיך להסתובב. רודנים באו והלכו, ולכל אחד היה רעיון משלו לגבי האנושות וטובת העולם. כולם הסכימו רק על דבר אחד: "אירופה" לעולם לא תוכל להיות גדולה מספיק. רק קבוצות חזקות מספיק של אנשים או מדינות הצליחו להימלט מאחיזת "אירופה" ואזרחיה והיו מסוגלים לשמר או לפתח את הרעיונות והערכים שלהם. למרות ש"אירופה" הקיפה כמעט את כל העולם במאה האחרונה, הרעיון של "אזרח קוסמופוליטי ומשכיל" נשכח. להיפך, ההבדל, קטן ככל שיהיה, שימש לייחד את עצמו מ"האחרים". האחרים רק שימשו להבטיח ולהגדיל את רמת החיים של האדם עצמו. האימפריאליזם, הלאומיות ושאר תועבות של כושר המצאה אנושי פרחו והביאו את העולם כולו לסף הכחדה.

אבל גם בתקופות אפלות אלה של ההיסטוריה שלנו, תמיד היו אירופאים שהתחייבו לאירופה, לרעיונותיה ולאידיאלים שלה. ערכים כמו זכויות אדם, סובידריות, סולידריות ופדרליזם התפתחו בעימות עם השליטים המתאימים והאידיאולוגיות שלהם והפכו לחלק בלתי נפרד מהחשיבה האירופית. עמנואל קאנטהעבודה של"לשלום נצחיכמו כן, מבהיר כי התגברות על גבולות והתחייבות לעולם אחד הם תנאי הכרחי להמשך התפתחותה של האנושות - ובכך להעלות שוב מחשבה מהעת העתיקה. 

כשראינו את חבר הלאומים ואת הדמוקרטיות הצעירות עוברות תחת, את סיום מלחמת העולם השנייה בצוואר - זה עתה ברחה מהנאציונל-סוציאליזם - ועכשיו את כוח ההרס של הנשק הגרעיני והקומוניזם הסובייטי לנגד עינינו, הגיע סוף סוף הזמן. אירופה שהאנשים האחרונים שם הכירו ששינוי הוא הכרחי. הקהילה הבינלאומית כבר הגיבה והקימה את האומות המאוחדות, שבסיסה באמריקה.

וגם האירופים הצליחו להציע פתרון:

קהילה אירופית שהוקמה על בסיס פדרטיבי היא חלק הכרחי וחיוני מכל איחוד עולמי אמיתי.
בהתאם לעקרונות הפדרליסטים, המחייבים בנייה דמוקרטית מלמטה למעלה, על קהילת האומות האירופית ליישב בעצמה כל מחלוקת שעלולה להתעורר בין חבריה.
האיחוד האירופי הוא חלק מארגון האומות המאוחדות ומהווה גוף אזורי במשמעות סעיף 52 של האמנה.
חברי האיחוד האירופי מעבירים חלק מזכויות הריבונות הכלכליות, הפוליטיות והצבאיות שלהם לפדרציה שהם יוצרים.
האיחוד האירופי פתוח לכל העמים בעלי אופי אירופי המכירים בעקרונותיו.
האיחוד האירופי קובע את הזכויות והחובות של אזרחיו בהצהרת זכויות האזרח האירופי.
הצהרה זו מבוססת על כבוד האדם, אחריותו כלפי הקהילות השונות אליהן הוא משתייך.
האיחוד האירופי מבטיח שיקום מתוכנן ושיתוף פעולה כלכלי, חברתי ותרבותי ומבטיח שהקדמה טכנית תשמש רק בשירות האנושות.
האיחוד האירופי אינו מכוון נגד איש ומוותר על כל פוליטיקה כוחנית, אך גם מסרב להיות כלי של כל מעצמה זרה.
במסגרת האיחוד האירופי מותרות ואף רצויות אגודות משנה אזוריות המבוססות על הסכם חופשי.
רק האיחוד האירופי יוכל להבטיח את שלמות השטח ואת השמירה על האינדיבידואליות של כל עמיו, גדולים כקטנים.
על ידי הוכחה שהיא יכולה לפתור את השאלות הגורליות שלה ברוח הפדרליזם, אירופה צריכה לתרום לשיקום ולפדרציה עולמית של עמים.
יותר מ-60 שנה מאוחר יותר, האיחוד האירופי הוא בגדול סיפור הצלחה. גם אירופה כמעט הגיעה לעולם, המודל האירופי הוא בחלקו מודל לחלקים אחרים של העולם והערכים והאידיאלים האירופיים הם חלק מכונן בקהילה העולמית. 

זה גם מוכיח שערכים ואידיאלים אירופאים יכולים לשנות את העולם שלנו לטובה - בתנאי שהם יחיו ויכבדו אותם.

האיחוד האירופי הוא חלק מהותי מהאיחוד העולמי המתהווה, אך עם נתח צפוי של 5% מאוכלוסיית העולם, הוא לא יהיה עוד חלק מכריע בעתיד. אבל לאיחוד האירופי עדיין יש מספיק פוטנציאל בפריפריה הנוכחית שלו כדי להיות מסוגל להגדיל את חלקו שלו ל-10% טובים - מבלי לוותר על האופי האירופי שלו. 

האיחוד האירופי עדיין פתוח אפוא לכל העמים בעלי אופי אירופי, וזה גם ברוח פייר ברטוs, שנטל חוכמה יוונית עתיקה והגדיר את האירופאי כך: "אדם אינו אירופאי מלידה, אלא הופך לאחד באמצעות חינוך".

האיחוד האירופי הוא בראש ובראשונה קהילה של ערכים שכבר משתרעת על פני ארבע יבשות. ערכים אלה פותחו במשך אלפי שנים, כאשר לכנסיות הנוצריות יש בהחלט חלק משמעותי. עם זאת, אין לזלזל או, גרוע מכך, להתכחש לחלקן של שתי הדתות האחיות, היהדות והאיסלם - שתיהן מיוצגות גם באירופה מאז ומעולם.

ואם אתה באמת רוצה לדבר על ה"גבולות" של האיחוד האירופי, אז הם כנראה נמצאים בדרום על הסהרה, במזרח בממשק לקהילות או מדינות גדולות עוד יותר ובזכות הטכנולוגיה - במערב, אולי אפילו באוקיינוס ​​השקט.

אנו האירופים, יחד עם קהילות העמים האחרות, נוכל יום אחד להגשים את החלום של עולם אחד. ורק אז תתאפשר לתכנית הרטנשטיין להיפרד כ"מסמך היסטורי" בכל כבוד - בעיבוד חופשי מאת סטפן צווייג: "הרטנשטיין, עוד שעה גדולה של האנושות".

עד אז, זה תלוי בנו להמשיך לחיות את הרעיונות והמטרות של שתים עשרה התזות ולנסות ליישם אותם כמיטב ידיעתנו ואמונתנו. כל המאמצים שלנו צריכים להיות מכוונים לכך ואנחנו צריכים גם לכוון את האסטרטגיה שלנו לכך.

מאמר מערכת רמז: בגרסה המקורית הייתה לי דרך בטעות רוברט שומאן ציטוט מיוחס, אבל אשר על ידי פייר ברטו (Mutation of Humanity 1963: 166, "אתה לא אירופאי מלידה, אבל אתה הופך לאחד באמצעות חינוך").

"שלא נשכח, כשאירופה הולכת קיצונית ימינה, היא עוברת ממש דרך בלגיה".

ג'ון אוליבר, בשבוע שעבר הערב: הימין הקיצוני האירופי (2 ביוני 2015)

עד כמה הפוסט הזה היה מועיל?

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את הפוסט!

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר ביקורות: 4

אין ביקורות עדיין.

אני מצטער שהפוסט לא עזר לך!

תן לי לשפר את הפוסט הזה!

איך אני יכול לשפר את הפוסט הזה?

צפיות בעמוד: 9 | היום: 1 | נספר מאז 22.10.2023 באוקטובר XNUMX

לַחֲלוֹק: