תמונת פוסט: איש עם כובע | © Shutterstock
תוכן העניינים
רחצה בנקר
יש דברים שאתה לא יכול להבין אפילו עם כל המאמצים שלך, כמו המלצת משרד הבריאות ש"המים בנקר [יכולים] לגרום לבעיות בריאות" ולכן מזהיר מפני שחייה בנקר.
"העיר והמחוז של היילברון ממליצים בדרך כלל לא להתרחץ בנקר. "זה יכול להוביל לבעיות בריאותיות משמעותיות כמו שלשולים", מסבירה דוברת העירייה סוס בוכר-פינל. הרשות פועלת לפי המלצת משרד הרווחה ושאר רשויות הבריאות בארץ.
קתרין מולר, קולה של היילברון, 10 באוגוסט 2022 11:43 בבוקר | עודכן ב-10 באוגוסט 2022 בשעה 13:14
אלו בדיוק הרשויות והאנשים שהבטיחו לטריאתלטים תקופה נפלאה בנקר ב-12 ביוני 2022.
כמובן, יכול להיות גם שהטריאתלטים שמתחילים בהיילברון הם כולם על-אנושיים, או שאולי העיר היילברון פשוט מחליפה את מי נקר בכל פעם בטריאתלון היילברון?
שאלות על שאלות...
איך זה יכול למשל. ב' שבין היתר חברי מועצת העיר היילברון קוראים שוב ושוב למתקן רחצה חדש בנקר וגם קול היילברונר שמח מאוד לדווח על כך מבלי לציין בפני קוראיו שרחצה במתקן רחצה כזה תהיה מסוכנת ביותר?
להב אקר
כמו שאומרים, "הכל טוב שנגמר בטוב." אפילו אמי, שגדלה בסונטהיים, הכירה את אזור הבנייה העתידי "להב אקר". כמה שנים מאוחר יותר, כנראה בשנות ה-1970, היו תוכניות ראשונות מחוץ לסונטהיים, כלומר בבית העירייה של היילברון, לפתח את אזור הבניין הזה בפאתי הדרומיים של סונטהיים - כנראה רעיון לא רע ל"עיר גדולה" שהייתה עדיין צעיר באותה תקופה.
כמעט 50 שנה מאוחר יותר זה צריך להיות כל כך רחוק, כי היום אנחנו יכולים לקרוא בקול היילברנר (10.08.2022: 24) שמועצת העירייה של היילברון פינתה את הדרך לפיתוח הסונטהיימר קלינגנקר.
"עבודות הבנייה מתוכננות להתחיל באוגוסט [2022]. השלמת עבודות הפיתוח העיקריות לשלב הבנייה הראשון מתוכננת לאוקטובר 2023".
קול היילברון (10.08.2022: 24)
בוא נקווה ששום דבר לא יחזור שוב. וכך כנראה שהסונתהיימרים הראשונים יכלו לעבור לבית או לדירה שם עד שנת 2030, קצת פחות מ-100 שנה אחרי שהסבתות והסבתות הגדולות שלהם (רבא) חלמו לראשונה על בית קטן במולדתם.
בסטנדרטים של היילברון, 100 שנים הן עדיין פרק זמן קצר מאוד, אם חושבים רק על Turmstrasse במרכז העיר, למשל, ורק צריך להכריז עליה כמדרחוב. אותם היילברונרים שעדיין מכירים את התכניות הנפלאות של הנהלת העיר להעלאת ה-Pfühlbach כנראה רובצים כיום בבית הקברות היילברון.
סרט נואר
במקרה גיליתי אתמול יצירת מופת אמיתית, כלומר "Le mystere Henri Pick" (2019). הסיפור מבוסס על רומן מאת דוד Foenkinos משנת 2016. הבמאי של הסרט הוא רמי בזנקון, שאגב כתב את התסריט עם אשתו.
הסרט הצרפתי הזה בן 100 הדקות לא רק מציע בידור טוב, אלא גם מתעלה בקלות על המודלים האמריקאים לחיקוי שלו משנות ה-1940 וה-1950 בציניות שלהם, המאופיינת בתפיסת עולם פסימית.
והוא אפילו מצטט את הניגודים החזקים של אור-חושך ואת המנוכר לגיבורים הממורמרים לגמרי - למרות שהם תמיד חוזרים לפריז - שהיו כל כך אופייניים לסרטים אילמים גרמניים בין שתי מלחמות העולם.
המסקנה שלי: אתה חייב לראות את הסרט הזה. וכדי לפצות, אני כבר מצפה ל"Qu'est-ce qu'on a tous fait au Bon Dieu?" (2021), שהוא בהחלט טוב יותר מהחלק השני "מסייה קלוד 2" (2019) ואפילו טוב יותר מהראשון "Qu'est-ce qu'on a fait au Bon Dieu?" אומרים שהוא מ-2014.
