צילום פוסט: איש עם קטנוע חשמלי | © Shutterstock
תוכן העניינים
יום העצמאות
היום אני מברך את חברינו האמריקאים ביום הלאומי שלהם. כפי שהוכח במאתיים השנים האחרונות, החג הזה הוא גם דבר טוב עבור שאר העולם החופשי, כי מה תהיה אירופה ללא תמיכתה של אמריקה.
האוקראינים, שכבר יהיו שוב היסטוריה ללא ארה"ב חופשית ודמוקרטית, חווים זאת כעת. ורק מסיבה זו, אנחנו האירופאים צריכים להשתמש היום כדי לתת לחברינו האמריקאים קצת יותר עזרה במקום לנצל כל הזדמנות אפשרית לבעוט להם בתחת.
זו הסיבה שאני מוצא את זה יותר ממחתרת שפוליטיקאים אירופאים פופולריים משמיעים כעת את הצורך הדחוף שאירופה תהיה עצמאית מארה"ב. וכצפוי, דמוקרטים ההוצאות האלה כבר מקבלים את מחיאות הכפיים הראשון שלהם מהפדרציה הרוסית, הרפובליקה העממית של סין וצפון קוריאה.
סוֹצִיאָלִיזם
עדיין מילת הבאז לילדים מאכילים היטב מרקע טוב יותר. אנשים עניים יודעים מזה זמן מה שהם לא יכולים לחיות על הבטחות גרידא של עולם עתידי טוב יותר, אחרת הם ימשיכו לאכלס את הכנסיות שלנו. גם העניים קצת יותר אינטליגנטים, שוודאי יש מהם, מכירים בכך שגם עצם החלוקה מחדש של כספי המיסים לא יכולה להוביל למטרה, כי החברות אינן בנויות בצורה פשוטה כל כך.
האנשים היותר אינטליגנטים אלה הופכים אז לקומוניסטים כדי להכריח את עצמם לראש שרשרת המזון, או שהם גדלים ומנסים לשפר את העולם עם מודלים כלכליים וחברתיים שמתפקדים טוב יותר.
הסוציאליסטים מן המניין ממשיכים פשוט לעשות לעצמם נוח בחברה ולדאוג שהם לא יפספסו בעצמם את החלוקה מחדש – זה עובד טוב רק כל עוד יש מספיק כסף ומשאבים חומריים לחלוקה מחדש. הסוציאליסטים מקבלים את תופעות הלוואי השליליות של מדיניות החלוקה מחדש זו בלבד.
ולכן אין זה מפתיע שאחרי כמה עשורים של מנהיגות סוציאליסטית בצרפת, הרחובות בוערים. הסוציאליסטים מאשימים כעת את כלכלת השוק ואת הליברלים בכך. זה עדיין עדיף על פני ביקורת עצמית לשקול מה לא בסדר במודל הפוליטי של האדם עצמו.
וגם בברלין או במדינות הפדרליות החדשות אפשר לראות די בבירור איך מדינת רווחה שיצאה לגמרי משליטה מפרקת כל חברה. הכוחות השמרניים במופגן אינם מתפקדים כמתקן - לכל היותר כמאיץ אש.
אם אנחנו רוצים לגרום לחברות שלנו לתפקד, אז אנחנו צריכים שוב ליברליות ואחריות. עם זאת, אין לבלבל את זה עם "קפיטליזם טורף", כי זה יהיה כמו לעבור מרע לגרוע.
גם כאן הדרך נמצאת איפשהו באמצע, דהיינו במריטוקרטיה שיכולה ורוצה להעניק לאזרחים חלשים יותר את הסיוע הדרוש כדי שיוכלו להשתלב גם בחברה לטובתה. סוציאליסט אמר לי פעם ש"עבודה היא הדרך הטובה ביותר להשתלב" ואני מסכים שעבור אנשים מסוימים זו בעצם הדרך היחידה ללכת.
ועד אז, אני רק אקשיב לסוציאליסטים מסבירים לכולנו מה השתבש בצרפת בעשורים האחרונים - הו, אם רק הייתה להם הזדמנות לשפר את המצב בצרפת!
בשוק
נראה שהשוק ממשיך לעבוד, לפחות אם לא מסתבכים עם תשלומי העברה מכל הסוגים. וכך הצלחנו ללמוד לאחרונה שהארבעה לשעבר ספק קטנועים חשמליים הופכים פחות ופחות בהילברון. זה לא יפתיע אותי אם האחרון ייסוג בקרוב מהילברון.
כדי להפעיל שירות כזה בצורה רווחית, אתה צריך מספר מינימלי של אנשים וזה כמובן לא זמין בהילברון. זו הסיבה שספק סגווי וחברות השכרת רכב חדשניות אחרות נכשלו בעבר ואובר אפילו לא הגיעה לעיר.
כל מי שכמוני מלכתחילה התעצבן מההתנהגות הפזיזה של נהגי הקורקינטים האלקטרונים וגם היו להם ספקות רציניים לגבי היתרונות של הרכבים הללו עבור הסביבה שלנו יכולים כעת להיות קצת מרוצים.
נקווה כולנו שהנהלת העירייה לא תתחיל לסבסד כמה ספקי קטנועים או אפילו פשוט לתת לקטנועים - כפי שהיה בשוטף - אופניים, כדי שעדיין ניתן יהיה למצוא את הרכבים הללו בנוף העירוני .
"הסוציאליזם הוא ניהיליסט, במובן המדויק שמכאן ואילך ניצה מעניק למילה. ניהיליסט הוא לא מי שלא מאמין בכלום, אלא מי שלא מאמין במה שקיים. במובן זה, כל צורות הסוציאליזם הן ביטויים, מושפלים שוב, של דקדנס נוצרי".
אלבר קאמי, ניטשה וניהיליזם ב-The Rebel (1951)
