תמונה תכונה: תמונת עופרת | © Gerd Altmann מ-Pixabay
תוכן העניינים
RSS
הפוסט הזה הוא חייב לקוראי ה-RSS, שאם נרשמים, אוספים את הפוסטים שלי בגרסתם המקורית ומעבירים אותם לקוראים שלי. הודות להתערבות של דטלף שטרן כל תוכן הפוסטים מועבר כעת לקוראים ולא רק לכותרת המתאימה. הטיעון שלו שחלק מהקוראים רוצים רק את התוכן החשוף שכנע אותי. אני גם קורא את רוב הטקסטים דרך RSS, שכן זה יכול להיעשות שם ללא כל הסחות דעת והוא גם הרבה יותר מהיר.
חלק מהבלוגרים מתלוננים שפחות מדי קוראים מגיעים לבלוגים שלהם, וזה גם טיעון טוב. אבל כל עוד אתה לא רוצה לייצר רווח מהבלוג שלך, כנראה שזה קשור יותר למספר הקוראים שאליו אתה מגיע ולא במספר הצפיות בדפים. עקב השינוי, גם מספרי הגישה שלי ירדו, מה שיכול לאשר שחלק מהקוראים אכן ניגשים לפוסטים שלי באמצעות RSS.
מה שגורם לי עכשיו לחשוב שוב אם אוכל אז לייעל עוד יותר את ה-CMS או אפילו לעבור לחלוטין ל-Zettelkasten. אבל אז אני צריך לחשוב שוב על העצות הבדוקות "לעולם אל תשנה מערכת פועלת" וגם על העובדה שאני לא היחיד שעדיין אוהב את פריסת הבלוג הקיימת שלי.
וכפי שלמדתי בשיחות בסוף השבוע, עבור אנשים רבים תמונות (טובות) חשובות יותר מתוכן; כבר שמתי לב לזה כמה פעמים בבלוג ברגע שהשארתי את התמונות המובילות, כי אז כמות הכניסות ירדה בצורה ניכרת.
עכשיו אני צריך תמונת ליד כמה שיותר מתאימה ואז אפשר היה להפעיל את הפוסט הזה - עם היתרון שכל הפוסטים של היום כבר זמינים ואין קורא צריך לבדוק אחר כך אם לא הוספתי עוד משהו. אבל מי יודע, היום עוד צעיר ויש לי הרבה מה לעשות היום.
תחילת השבוע
תחילת השבוע הייתה קצת יותר מוצלחת, היא התחילה בריקוד בבית הספר לריקוד ברנר, וזאת לאחר שזרקנו כמה עלונים על הנשף האירופאי לתיבות הדואר של המסיבות ובתי ספר אחרים למחול.
בוקר יום שני התחיל בנסיעה הרגילה בצפון המחוז, הפעם עם מתמחה על הסיפון. הוא היה באותו גיל של התלמידים שדאגתי להם וההשוואה הבלתי נמנעת הייתה כמו גילוי: לא רק שיותר מדי הורים נכשלים בצורה קטסטרופלית, אלא במיוחד המערכת החברתית והחינוכית שלנו, כי השוויוניות המופצת שלה מחלקת את החברה שלנו אפילו יותר למנצחים. וכישלון - רק תומכיה מרוויחים מהמערכת הזו, כי הם מצליחים לגדל את ילדיהם למקומות הטובים ביותר ללא כל הישג; שהוא, אגב, לא נוצרי ולא חברתי!
יש גם סימנים לשינוי במיקוד בפרויקטים שלי. ההכנות לנשף אירופה כמעט הושלמו, אלו לבחירות למועצה המקומית אמורות להגיע עד סוף השבוע ושלבי התכנון של שני הפרויקטים הנוספים נמצאים כעת בעיצומם.
אפשר לדבר גם על אבני דרך, שבקרוב אסביר לכמה מאזינים ביתר פירוט. הדבר הטוב עבורי הוא שסטודנטים הם מהמאזינים הטובים יותר בימינו כי הם רוצים לפחות לעבור את הבחינה וחלקם אפילו לומדים משהו לכל החיים בתהליך.
מה שבתורו מזכיר לי את המיקוד המחקרי שלי, שליווה אותי כחוט רגיל מאז התחלתי את לימודיי: "Learning en passant", גרסה כנראה יותר עכשווית של המשפך של נירנברג ובבקשה לא להתבלבל עם השחור כביכול. פֵּדָגוֹגִיָה.
סוף שבוע
סוף השבוע היה מהול בשיחות טובות ומפכחות. מעניין לראות כיצד אזרחים צעירים במיוחד משתמשים בגלויות בעיקר כדי לתבל את קורות החיים שלהם. זה גם מאוד מפוכח להבין שכאשר האזרחים האלה נכשלים לחלוטין בתפקידם וכמעט הורסים עמותה, זה בכלל לא מכשול עבור המפלגה שלך לפתוח את הדלת לכשלים האלה - בקרוב גם אחד מהם יהיה שם הפרלמנט ואז יכול לשחרר שם קיטור, להציק לעובדים ולשקר ולהונות אזרחים בכל צעד ושעל.
למפלגות - כרגע יש שתיים באיזור שלי - נראה שבכלל לא אכפת - העיקר שלמועמדים שלהם יהיה שיער יפה. ונראה שהמפלגות הללו צודקות, כי כפי שהצלחתי לגלות בשיחות נוספות, האזרחים בוחרים את נציגיהם בעיקר על סמך המראה החיצוני שלהם וקורות החיים שנקבעו מראש - לעיתים מזוייפים. מצד שני, כמעט אף מצביע לא מתעניין באמונות, בתוכן או בשירותים הניתנים; אלא אם המועמד פשוט מעמיד פנים שיש לו בדיוק את אותן אמונות כמו הבוחר.
לכן פוליטיקאים מקצועיים מצליחים להחזיק ולייצג את שתי הדעות המנוגדות באולם באותו אירוע תוך פחות מחמש דקות. זה לא מפריע לאזרח כי לפוליטיקאי "שלו" יש בדיוק אותה דעה ומתעלם לחלוטין מהעובדה שגם הפוליטיקאי הזה שותף בדיוק לדעה של האדון השכן, שהאזרח המדובר לא יוכל לקבל לעולם, לעולם! לפני כמה שנים יכולתי לחוות אירוע דיון כזה בעצמי ב-Ratskeller, שבו כל הנוכחים התלהבו מאוד - הייתי צריך להקים סופר-גרוקו באותו ערב!
ביום ראשון הזה נסעתי לשטוטגרט במיוחד כדי להיות מסוגל להסביר עניין ביתר פירוט בתור דובר מול חוג מפואר - הם רצו לקבל חוות דעת רשמית של מומחה. כל כך יפה, כל כך טוב. אף אחד לא התעניין חוץ ממני: הם היו צריכים רק את המראה, אבל לא את התוכן. מכיוון שכל העניין התרחש במקום שבו שופטים את איכות האוכל לפי התלייה של הצלחת, אני יכול להגדיר זאת ככישלון מוחלט.
אם אנחנו באמת רוצים לשנות משהו בגרמניה, אז כולנו צריכים קודם כל לשנות משהו כאן: להקשיב יותר מקרוב, לקרוא עוד, לשאול, לעקוב ולא תמיד רק לבחור בדרך הנוחה ביותר - גם אם זה רק בשביל זה. היה בדרך!
אתר
המלצה שלי לכל המשוגעים בעולם ולשר הבריאות של באדן-וירטמברג עם ליבת המותג הירוק שלו.
