8.1.02024

4.8
(10)

תמונת תרומה: צילום מסך של אתר האינטרנט של ממשלת המדינה ל"500 שנות מלחמת האיכרים" | © הארץ

היימטפילם

דטלף שטרן יש אותי בשלו הפוסט האחרון בבלוג הפנה את תשומת הלב ל"סרט מקומי" שנעשה על ידי האמן והמאייר העצמאי נטלי לורנץ נוצר. הוא מציג את פרויקט האנימציה שלו "Tales of the Undead Beats" בסרטון יוטיוב. תוכלו למצוא שם גם את הערוץ שלו, שמציג את כל העונות של הסרט המקומי קצת שונה מ-2015.

ועכשיו אני גם יודע למה לא היה יותר כסף לנקודת המפגש האירופית - צריך גם לקבוע סדרי עדיפויות בהנהלת העיר.

סיפורי מכות האל-מתים | אתר

מעניין שהצגנו אחד גם במהלך מערכת הבחירות האחרונה למועצה המקומית סרט מקומי על העיר שלנו. עם זאת, זה התאים יותר לתושבים המבוגרים מעט יותר של היילברון.

מלחמת האיכרים

באדן-וירטמברג מכבדת את מלחמת האיכרים של 1524 ו-1525 עם תערוכה לאומית גדולה. בנוסף לתערוכה התרבותית-היסטורית בבאד שוסןריד, מתוכננת בשטוטגרט תערוכה אינטראקטיבית ו"תערוכת מעשים לילדים". אני לא מקווה שלתערוכת השתתפות הילדים כביכול יהיה המוטו "אנחנו משחקים מלחמה".

ממשלת מדינתנו מהללת כעת את מלחמת האיכרים כניסיון לכונן דמוקרטיה והחלטה משותפת וכנראה נוכל לשמוח שמנהיגי האיכרים דאז אינם אחראים גם למגדר, לזכויות נשים ולתנועת הלהט"ב.

ווינפריד קרצשמן מצוטט כך: "אנו יכולים ללמוד רק עבור ההווה והעתיד שלנו אם נתבונן על העבר ונהפוך אותו לגלוי ומוחשי. מבט על שנת 1524/25 פותח אפוא גם פרספקטיבות בהווה." - כמה חקלאים אולי אפילו לוקחים את זה יותר מדי מילולית.

בכל מקרה, התערוכה הזו תעלה לנו משלמי המסים לפחות 7 מיליון יורו ומראה שעדיין עומדים לרשותנו בבאדן-וירטמברג יותר כספי מיסים ממה שהפוליטיקאים שלנו יכולים לזרוק. וכל עוד האיחוד ישתתף בממשל, שום דבר לא ישתנה, לפחות במונחים של זריקת כסף מהחלון.

ואם האיחוד לא ישתתף בממשל והקופת של קוהל תתרוקן מהר יותר ממה שחברי הפרלמנט חששו, הם ידחקו ביתר שאת אל שוקת ההזנה. אז זה טוב שהממשלה היורשת בהתאמה צריכה לנסות, מתוך הכרח בלבד, לנהל דברים ממש כמו עקרת בית שוואבית ולא רק במילים.

אז מנהיגי האופוזיציה של האיחוד יכולים לשמוח מאוד שיש אנשים ביניהם, כגון: ב. יואכים רוקוויד, גם מנהיגי איכרים ומלכי סובסידיות. אבל עוד יותר על העובדה שעדיין אפשר לנצל את החקלאים שלנו בקלות רבה וטוב מאוד לכל מיני מטרות, כפי שהיה לפני 500 שנה.

ואם פרידריך מרז, מרקוס סודר ועמיתיהם למפלגה לא חוזרים מהר מאוד לעציצי הדבש הישנים שלהם, אז יהיה לא רק "סתיו לוהט", אלא שנה חמה כולה. ההכנסה הנוספת של חברי הפרלמנט של האיחוד ממשיכה לרדת ושרים רבים לשעבר כבר נאלצים למכור את בתיהם ודירותיהם הראשונים - וזה כנראה הרבה יותר גרוע מהמיסוי על סולר חקלאי.

כנראה שהפוליטיקאים המדוברים לא לוקחים את זה בחשבון אליס וידל, שרה וגנקנכט und ברנד האק יש יותר מועמדים באבני הזינוק שסביר יותר להרוויח מהתקוממויות מאשר אלה שהרסו את המרק של החקלאים מלכתחילה.

ועל כן נותרת השאלה, האם החקלאים שלנו ימשיכו לאפשר לעצמם להישרף למען האינטרסים של אחרים? בהקשר זה, אני מקווה שהתערוכה הממלכתית הגדולה תעסוק גם בשאלה מי בעצם הרוויח אז ממלחמת האיכרים? אני חושש שזה לא היו החקלאים. ואולי, בפרפרזה של קרצ'מן, נוכל ללמוד מזה משהו לשנת 2024 - אני אפילו לא מעז לדבר על העתיד.

השוואה

היום קצת האטו אותי בנסיעה עם אוטובוס המזנו ומכיוון שהסחורה שאספתי הייתה מעט קטנה, כנראה שכמה אנשים יצטרכו להדק מעט את החגורה השבוע.

בעודי מדשדש מאחורי טרקטור כזה או אחר, הדבר הראשון שעלה בדעתי היה כמה מהמפלצת של 300 יורו שהתחבטה מולי שילמתי בפועל מכספי המיסים שלי. ואז קצת הוסח דעתי כי עברתי על פני גרדום שבו מישהו תלה רמזור בתיאטרון - הוא התאמץ מאוד, כי הוא עדיין מואר. כשחלפתי על פני כמה שלטים נחמדים המבקשים מחירים הוגנים, לא יכולתי שלא לחשוב על בדיחה צרפתית עתיקת יומין.

מזכירה מגיעה לבוס שלה בכעס ודורשת שכר לפי ביצועים.

לאחר מכן הוא עונה שהוא לא יכול לתת לה לגווע ברעב.

בקרוב

בכל מקרה, אז שאלתי את עצמי האם החקלאים שלנו בכלל יודעים שהם קורבנות של מדיניות מוטעית לחלוטין בת עשרות שנים שהחליפה את השוק בכלכלה מתוכננת ובסבסוד שמשרתים רק את טובת החקלאים הגדולים והתאגידים החקלאיים. האם גם החקלאים יודעים שאי פעם שתקנו אותם רק עם סובסידיות סולר חקלאי ומתנות קטנות אחרות?

הם היו צריכים לדעת ולהיות שותפים בקבלת המתנות הללו. ואם הררי החמאה היו ממשיכים לצמוח בארצנו ולא הררי החובות, אזי הממשלה הפדרלית הנוכחית לא הייתה משנה דבר בהונאה הכלכלית והחברתית הזו והחקלאים שלנו ימשיכו להגן וללטף את הטרקטורים שלהם במוסכים שלהם.

אבל עכשיו להשוואה שהוכרזה בין חקלאים מפגינים ל"מדביקי אקלים". שניהם מוציאים את מחאתם לרחובות ומנסים לקחת את אחיהם כבני ערובה. שתי הקבוצות מסכנות את התנועה בכבישים וגם מבטיחות שכמה אזרחים חולים או פצועים יגיעו לבתי החולים מאוחר מדי. החקלאים מאורגנים יותר וזוכים לתמיכה גם מצד אויבי הדמוקרטיה ומאופוזיציה שדוחפת לעבר שקתות ההזנה. "מדביקי האקלים" נלחמים למען טובת יותר, כאשר החקלאים לבדם מתלוננים על אובדן הסובסידיות.

זכותנו להפגין נכונה וחשובה! עם זאת, עלינו לשאול את עצמנו האם נוכל לממש זכות זו רק אם נגרום בכך את הנזק הגדול ביותר האפשרי לאחיינו ולא למקבלים בפועל?

האם גם תלמידיו של פוטין מאיגוד הרכבות צריכים לשאול את עצמם את השאלה הזו? כי בנוסף לנזק לכולנו, גם הדמוקרטיה שלנו מתפרקת יותר ויותר - וזו אולי המטרה האמיתית של הרבה יותר מדי מהמפגינים האלה; בניגוד להצהרות והודעות אחרות.

מה שלא אומר שאני נגד דרישות המפגינים. אנו זקוקים בדחיפות להגנה מוגברת על הסביבה, אנו זקוקים סוף סוף לחקלאות בת קיימא ופונקציונלית ואנחנו זקוקים גם לתחבורה ציבורית מקומית ואמינה למרחקים ארוכים.

נשאלת השאלה האם זה יושג בהפגנות ובחסימות הנוכחיים? אני חושש שלא!


עד כמה הפוסט הזה היה מועיל?

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את הפוסט!

דירוג ממוצע 4.8 / 5. מספר ביקורות: 10

אין ביקורות עדיין.

אני מצטער שהפוסט לא עזר לך!

תן לי לשפר את הפוסט הזה!

איך אני יכול לשפר את הפוסט הזה?

צפיות בעמוד: 91 | היום: 1 | נספר מאז 22.10.2023 באוקטובר XNUMX

לַחֲלוֹק:

  • עיר הולדתו?!? לאחר 500 שנה, ערוצי החדשות מאופיינים בדז'ה וו. או שצריך לקרוא לזה הדרן-וו? היום, כמו אז, הגורם הלגיטימי מנוצל לרעה על ידי גורמים עברייניים ונחטף למטרותיהם. אגרוף הברזל פונה משם באימה. אפשר לצפות לעימות בנקארגרטאך.