9.4.02022

סקיצה של הר | © Pixabay

ערב משחקים

בסופו של יום עמוס, בן משפחה שלף את הקלפים והיום הסתיים בהרמוניה, כי כולם הצליחו לנצח משחק.

עבודת ארכיון קטנה בהמשך לקראת הטיול הקרוב לפירנצה וסוף השבוע יכולה להתחיל.

פורומים

במשך כמה שבועות יש גם בלוג זה פורום משלו. לאחר ניסיון ראשון בפורום, קראתי לפורום הזה "שולחן הקבועים האירופיים" ומקווה להצליח לזכות לפחות את משתמשי הפורום לשעבר.

אני גם רוצה לעודד את קוראי הבלוג לכתוב בפורומים. לא כולם אוהבים לכתוב פוסטים שלמים בבלוג או, אם הם רוצים לעשות זאת, יש לו זמן לעשות זאת. ולהשאיר תגובה על פוסט בבלוג מדי פעם זה לא מספיק לחלק.

כמו כן, יותר ויותר, לאחר להוטים, כותבי מיקרובלוגים, כמו בטוויטר, מגיעים למסקנה שמיקרובלוגים כאלה הם בכל זאת לא הצהוב של הביצה.

ולכן אני מאמין שיש כיום מספר מספיק של כותבי פורומים שיכולים להפוך את הפורום לערך מוסף אמיתי עבור רבים.

משתמשים שכבר רשומים ביולוג יכולים להשתמש בפורום בכל עת. "מצטרפים חדשים" רק צריכים לשלוח לי מייל ואני אבטל את הנעילה שלהם עבור הפורום.

אחת החוויות שלי מהניסיון הראשון בפורום היא שאין זה מועיל לאף אחד אם אורחים יכולים גם לפרסם בפורום. עד כה, זה רק הוביל ליותר בוטים, דואר זבל וטרולים מסתובבים בפורומים ממה שיכולתי להתמודד כמנהל פורום.

אז אני מבקש מקוראי הפורום להבין שהם צריכים להירשם מראש כדי שיוכלו לכתוב פוסטים משלהם.

טירת שטיינברג

מאז שהשפלתי את מבטי מהגפנברג, רציתי לבקר בטירה ההרוסה האחת שנראית באופק; הרצון הזה קיים כבר כמה עשורים. מאוחר יותר הצלחתי להתאים את חורבות הטירה לטירת סטיינסברג בקרייצ'גאו ולפעמים נזכרתי בפרויקט שלי כשחלפתי על פני סינסהיים באוטובאן.

מאוחר יותר, כשהייתי בחוץ על הגפנברג עם החצי הטוב שלי, היא לא יכלה לשמוע את זה יותר כשראיתי שוב את הטירה באופק ונזכרתי במשאלתי.

אז השנים חלפו ושום דבר לא היה משתנה לולא הייתי הולך להליכה קצרה אל טירת שטיינברג היה מוזמן.

ועכשיו זה נעשה, ה"bucket list" הדמיוני שלי עכשיו ריק מערך אחד. והדבר הנחמד בו הוא טירת סטיינסברג, שלא רק קל לטייל בה, אלא גם קל מאוד לבקר בה.

למרות שהיה שמש היום, עדיין היה קריר מאוד ורוח מאוד, אז אני יכול להבין היטב שהתושב האחרון של הטירה, ג'ורג' פרידריך מווננינגן, נורה בטעות בשנת 1718.

בשנת 1972 מכרה משפחת פון וננינגן את חורבות הטירה לעיירה סינסהיים, מה שהפך את ההריסות הללו לאבן חן. וכך משם יש לא רק תצפית טובה על הגפנברג, אלא גם לאכול שם די טוב.

לא יעבור זמן רב עד שאעצור שם שוב הפעם.


יום הולדת היום

שארל בודלר