צילום פוסט: Pixabay
זה כנראה מעולם לא היה קשה כמו הפעם. גם אם חלק מהמפלגות ינסו ברגע האחרון להסביר את הרלוונטיות שלהן לאזרח, אף מפלגה, בין אם באופוזיציה או אפילו בממשלה, לא השיגה הישגים כלשהם בתקופת החקיקה האחרונה.
לכן לא ניתן עוד לקבל החלטה על בסיס קריטריונים לביצוע, ולכן נותרו רק הבטחות הצדדים לעבודת ממשלה עתידית, לפיה, מלבד הבטחות אלו, אין כמעט מושג שניתן לזהות על ידי הצדדים. נלקח ברצינות או אפילו נסבל ומיושם.
ומניסיון אנו יודעים שאף מפלגה לא מתכוונת לממש את הבטחותיה, כי אם אלו לא יועברו במשא ומתן הקואליציוני הדרוש, הן ייחשפו כהצהרות חלולות בממשלה היומיומית לכל המאוחר ו"בגלל המציאות", כפי ש. שוב לא ניתן לעבודה במגירה כדי שניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר למערכת הבחירות הקרובה.
אז התקווה האחרונה נשארת לבד עם המועמדים באתר, שאתה מקווה שאתה יודע ויכול גם להעריך באופן סביר.
ושם זה נראה לפחות "במחוז הבחירה שלי' (267) דל למדי:
שם יש לנו אלכסנדר טרום, עורך דין שהיה חבר בפרלמנט המדינה במשך שנים ולאחר שלא נבחר שם, חבר בבונדסטאג מאז הבחירות האחרונות (2017). יתרון המיקום שלו הוא בכך שה-CDU זכתה במנדט הישיר במחוז הבחירה ללא הפרעה מאז 1976.
אז יש לנו יוסיפ יוראטוביץ', איש איגודים מקצועיים שהיה חבר בבונדסטאג הגרמני מאז 2005, אך מאבד יותר ויותר את תמיכת מפלגתו שלו (SPD). אז נותר לראות אם ה"מומנטום" של אולף שולץ מספיק כדי לאפשר לו להיכנס שוב לבונדסטג.
גם מייקל ג'ורג' לינק, מתרגם, נמצא בבונדסטאג הגרמני עבור ה-FDP מאז 2005, עם "הפסקה". כשר המדינה לשעבר במשרד החוץ הפדרלי, הוא כבר צבר שם ניסיון ממשלתי וניצל את החופש שלו כחבר פרלמנט כדי לצבור ניסיון בינלאומי עם הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. אפשר להניח שהוא יעבור שוב הפעם לבונדסטג.
אבל זה נהיה ממש מפחיד עם המועמדים משתי מפלגות, שכל אחת תופסת קצוות מנוגדים של קשת המפלגה; מועמד אחד נמצא בבונדסטאג הגרמני מאז 2017, ואפשר רק לקוות שזה היה אירוע חד פעמי.
בראש כל העניין עומדת מפלגת שלטון ברמת המדינה, שכנראה נובעת מ"מחסור ברור בעובדים מיומנים" ושולחת סטודנט למירוץ, ומאותתת שמבחינת המפלגה אין כישורים כלל או לפחות. נדרש מעט ניסיון כדי לפעול כנציג העם כדי לקבל החלטות חיוניות.
אז לנו האזרחים, אם מסתכלים היטב, אין בקושי בחירה נכונה. אבל לפחות אני יודע למי אצביע כמועמד ישיר.
ואולי אחד משלושת המועמדים הרציניים באמת יצליח לשכנע אותי להצביע למפלגה שלו במטרים האחרונים של מערכת הבחירות. בהתחשב במצב הנוכחי של הצדדים הללו, משימה הרקוליאנית אמיתית.
לכן אני לא מתכוון הפעם להצביע בפוסט, כדי לתת למפלגות ולמועמדים זמן רב ככל האפשר הזדמנות להבקיע ולשכנע - הרי גורל ארצנו מונח על כף המאזניים.
"לא משנה מה התווית על המפלגות, או קריאות המלחמה הנובעות מהדמגוגים המובילים אותם, הבחירה המעשית היא בין הפלוטוקרטיה מצד אחד לבין אספסוף של בלתי אפשריים מגוחכים מהצד השני".
הנרי לואיס מנקן, הערות על דמוקרטיה (2013 [1926]: 153)
