פעם הייתי שייך לו כשהייתי צעיר גבול שבט (112) בהילברון, שהייתה אז כללה רק מנערים וצעירים. ואני עדיין אוהב לחשוב על הזמן הזה, במיוחד כשאני חולף על פני בית השבט, Cäcilienbrunnenhaus.
מאוחר יותר פיתחתי תחומי עניין אחרים וכל כך נקלטתי בתפקידי כחי"ר, עד שאיבדתי לגמרי את הראייה של הצופים. אבל עדיין שמרתי על ה-ZimeZum והמדים הישנים שלי.
ובדיוק כשבאמת כבר לא חשבתי על צופיות, נאלצתי להבין שגיסי הוא, ועד היום, נער צופי עד היום. זה בתורו הוביל אותי למצוא שבט חדש בשבט 141 ואת ציוד הצופים הישן שלי לבעלים שמעריך את זה יותר ממני.
עשרות שנים לאחר מכן הוכח שוב שהעולם באמת קטן כשבמשימתי המקצועית האחרונה, נתקלתי בחבר שהיה, לפחות אז, חבר בשבט הפרונטיר.
תוספת 22.10.2021:
"אחרי יותר מ-60 שנות עבודת צופיות ונוער בשבט גרנצלנד, אנחנו לצערנו צריכים ליישר קו. אנו רוצים להודות לאינספור התומכים מהאזור על שיתוף הפעולה. כמו כן, אנו רוצים להודות לכל מי שהתעניין, שהראה לנו עד הסוף שכדאי לנסות הכל כדי ליצור סיכויים עתידיים לשבט. למרבה הצער, נמנעה מאיתנו ההצלחה הזו. במלנכוליה זה נשמע מפינו בפעם האחרונה: "תתראות, אחים, כל השיבה אינה ודאית...". אבל גם דבר אחד ברור: ברגע שאתה נער צופים, אתה תישאר כזה לכל החיים. אז אנחנו מצפים לעתיד...
בשם הנהגת השבט וכל תושבי הגבול, נאחל לכם דרך טובה בכל עת!"
http://www.bdp-grenzland.de
"להיות בצבא זה כמו להיות בצופים, אלא שלצופים יש השגחת מבוגרים".
ציטוט זה מיוחס לבלייק קלארק.
