צילום פוסט: תא טלפון | © Acatana ב-Pixabay
זהו סיפור אהבה, חיים וסבל ורק מסיבה זו זה יכול להיות קצת יותר ארוך היום. אני לא יכול לומר לאן הפוסט הזה בבלוג ייקח אותי בסופו של דבר. הקוראים שלי יודעים שאני כותב באופן ספונטני וללא תחתית כפולה.
הפוסט הזה הופעל בעקבות שיחות הטלפון הבלתי נמנעות שלי אתמול עם עובדי טלקום ידידותיים מאוד וביקור בחנות טלקום, שם שוב התמזל מזלי לפגוש את האחראי על החנות, אותו אני מעריך על כשירותו ומחויבותו.
דחיתי את שיחות הטלפון הללו כמה שיותר זמן, אבל בסופו של דבר הן היו נחוצות, כי מקלט מדיה טלקום 401 שלי היה מקולקל במשך זמן מה, וכשאני מתכוון לשבור, אני באמת מתכוון לשבור, ממש מת של טלקום. ואיך אני בכלל יודע את זה? לקוחות טלקום יודעים למה אני מתכוון, כי בעבר לא רק שניתקתי את מקלט המדיה מספר פעמים, אלא גם הפעלתי מחדש את הנתב שלי אינספור פעמים וגם בדקתי את כל הכבלים הקיימים ובעיקר את מכשירי הרשת.
עם זאת, לקוחות טלקום הנאמנים יודעים כעת היטב ש-Telekom-dead הוא רק מת Telekom לאחר שעברת את כל העניין שוב - לפחות פעם אחת - יחד עם עובד טלקום ידידותי.
קוראים שקצת יותר מביני טכנולוגיה תוהים בוודאי מדוע מקלט מדיה של טלקום עדיין שם בכלל? שאלה טובה ומוצדקת לגמרי ששני הבנים שלי שואלים אותי כבר שנים ושוויתרתי על ההתעסקות עם טלקום הרבה מאוד זמן - פשוט כי טלקום חושבת שצריך משהו כזה.
אז, מקלט המדיה שלי היה צריך להשמיע קולות והרמתי טלפון והגעתי לבוטים הרגילים של הטלקום, שכנגד כוונותיי הטובות, שוב הצליחו להוציא אותי מדעתי ועברתי רק את מבחן הבוטים, כי החצי הטוב שלי היה שם עם המסמכים הדרושים, עובד טלקום ידידותי. מי שמתקשר עם טלקום צריך נייר, כל השאר חסר סיכוי!
העובד הראשון של היום היה הנכון מיד, מכיוון שדיבור המוות המשותף עבר מהר מאוד בסטנדרטים של טלקום. הזמנתי גם את המכשיר החלופי שלי מהר מאוד.
להפתעתי המוחלטת, היה לי לא רק עובד ידידותי אלא גם עובד מוסמך על הקו. במהלך השיחה, הוא הודה שאינך זקוק יותר למקלט מדיה וכי בדומה לשאר השירותים בהם אני משתמש, אצטרך לייבא רק אפליקציית מקלט מדיה מתאימה למכשיר הטלוויזיה שלי. הוא אפילו הציע לבטל את המכשיר החלופי.
ככל שאני מנוסה בתחום הטלקום, סיכמתי איתו שקודם כל אתקין את האפליקציה, אבדוק אם היא עובדת ואז אחזור אליו או לאחד מעמיתיו כדי לבטל את המכשיר החלופי. כמו כן סוכם שאמסור באופן אישי את הרסיבר הישן לחנות טלקום, שכן רציתי לקנות שם שני מכשירי רשת נוספים באופן עצמאי.
פחות מ-5 דקות לאחר מכן אפליקציית Telekom שלי פעלה וארזתי את מקלט המדיה שלי. לפני שעשיתי את דרכי לחנות טלקום, התקשרתי שוב לטלקום ומכיוון שהמסמכים עדיין היו על השולחן, חלפתי על פני הבוט של טלקום די מהר ותפסתי את העובד הידידותי הבא. מהר מאוד הסכמנו שהוא מכיר את התהליך הקיים ושעכשיו רק נותר לי לבטל את המשלוח החלופי. הוא ביטל את המשלוח החלופי ואז ציין בפניי שאני עדיין צריך ממנו מסמכים כדי שאוכל להחזיר את המקלט הישן לחנות טלקום. לאחר מכן הוא שאל אותי אם יש לי מדפסת בהישג יד והייתי צריך לדעת מיד! בקיצור, אמרתי שכן והוא שלח לי באימייל קוד QR.
כשהגעתי לחנות של טלקום, תפסתי מיד את עובד טלקום האהוב עליי ומיד בדקתי את זמינותו של אינטרנט מהיר יותר והבטחתי לעצמי שאודיע לי ברגע שטלקום תוכל להציע גישה מודרנית לאינטרנט. לצערי, אני עדיין צריך להתמודד עם עד 50 מגה-בייט, אבל הוא הבטיח לי שאוכל לקבל הזדמנות לחיבור סיבים אופטיים בעוד כשנתיים.
אחר כך קניתי שני מכשירי רשת ונתתי את מקלט המדיה שלי. הראיתי לו את קוד ה-QR ה"נדרש" והוא הבטיח לי שזה יהיה הכרחי רק אם אני רוצה לתת את מקלט המדיה לדויטשה פוסט. כעת הבקשה שהגיש העובד הידידותי לפני כן הייתה הגיונית, כי הוא כנראה עדיין היה משוכנע שדויטשה פוסט וטלקום הן עדיין אותה חנות והוא גם הכיר את עמיתיו שם ולכן ידע היטב שהם יכולים לעשות משהו בלבד. עם קודי QR מודפסים.
בכל מקרה, קיבלתי אישור בכתב על קבלת המכשיר הישן שלי מהעובד הידידותי של חנות טלקום והבטחה שכרגע אני וטלקום רוכבים שוב על גל משותף.
הבוקר קיבלתי הודעת SMS ידידותית מטלקום שמקלט המדיה החדש שלי בדרך אליי ושכנראה אני יכול לצפות למשלוח תוך מספר ימים הודות לדויטשה פוסט. הודעת טקסט נוספת מבקשת ממני לתת לשירות של טלקום דירוג טוב.
אתה יכול לסבול שיגעון כזה רק אם, כמוני, אתה נשוי לטלקום במשך עשרות שנים. מודה, היו לי התקופות הכי טובות שלי כשעדיין עבדתי עם חברות תקשורת אחרות והשרתים שלי עדיין פועלים ב-1und1 או ב-Ionos, כפי שהחברה הזו נקראת כיום. וכל עוד העברתי חלק גדול מההכנסה החודשית שלי לטלקום מסיבות הקשורות לעבודה, אפילו הייתי אחד מלקוחות הפרימיום שלהם.
מערכת היחסים הזו התחילה עם טלקום של היום כנישואים בכפייה, שכן בשנים הראשונות של הרפובליקה שלנו הונחה נכונה שתשתיות היא משימה ממלכתית.
אמנם, "מינהל הרשות" הגרמני כבר לא היה מעודכן בתשתית שלנו, לפחות כדי להצליח לעמוד בקצב של מדינות אחרות. מוטב היה לו שיטת הרשויות הגרמנית הייתה מתוקנת ומתוקנת ללא הרף. אבל התקבלה ההחלטה למכור חלק אחד מהתשתית שלנו אחרי זה ובכך להפוך קבוצות מסוימות לעשירות.
אולם בסופו של דבר, הרשויות לא בוטלו, אלא רק חברות החליפו ביניהן, לפיה הותר לחברות הגדולות לשמור על DNA הסמכותיות שלהן.
כל היתרונות שאנו האזרחים למעשה חשים נובעים בעיקר מהתקדמות טכנולוגית ולא מהפרטת תשתיות. הפרטת התשתית לבדה רק גרמה לכך שאנו האזרחים צריכים לשלם עליה יותר ויותר, היא מתפוררת כעת בכל מקום וכנראה יהיה לנו אינטרנט מבוסס סיבים אופטיים רק 50 שנה מאוחר יותר ממה שהרשויות האחראיות שלנו נועדו במקור. .
אז נשארת התקווה שאהיה מבוגר מספיק כדי לפחות להיות מסוגל לחוות את הטכנולוגיה שפותחה בצעירותי. בינתיים, סוג של נישואי כפייה הפך למעשה לנישואי נוחות, כי שנינו יודעים מה יש לנו אחד בשני, ואני לא רוצה להתרגל למישהו מחדש. ומדי פעם אני אפילו נכנסת להתהוללות, למשל. ב. כשאני חושב על הימים שלי עם הטלפונים הציבוריים - למרות שלקח הרבה זמן עד שטלקום הצליחה גם לבצע שיחות איסוף. ואז השגתי את הטלפון הקווי הראשון שלי - מיקי מאוס - או את המאמצים העקרים שלי בטלקום להשיג את הטלפון הנייד הראשון שלי, שעדיין היה בנסיעות כבדות ברשת A באותה תקופה, וזה היה ברור לי יקר מדי. ואז מאוחר יותר המאבקים המתמידים שלי באמת להשיג את ה-Communicator העדכני ביותר או את האייפון הראשון שלי, לפיו עובד טלקום באמת רצה לשכנע אותי להשיג סמארטפון טלקום. מה שבסופו של דבר הוביל לכך שקניתי את הטלפונים שלי מאז.
מכיוון שגם טלקום הטילה עליי RTL בחוזה וגם כל הזמן רצתה למכור לי עוד ספורט או אפליקציות מטופשות אחרות, אני כבר לא מאמין שנישואי הנוחות שהוזכרו יהפכו לנישואי אהבה.
במקום זאת, זה עכשיו גבעול הדדי, כלומר על מי ישרוד את מי. הזמן שלי עלי אדמות הוא כמובן מוגבל, מה שלצערי אי אפשר לומר על חברות תקשורת. למרות שאלו כבר מיושנים לחלוטין בהתחשב במצב הטכנולוגיה הנוכחי, לאף אחד לא אכפת מאיתנו, במיוחד לא למקבלי ההחלטות.
זה יהיה כל כך קל, אפילו ברחבי אירופה, רשות אחת עם מקסימום של 150 עובדים תוכל להבטיח שלכל משק בית יש חיבור סיבים אופטיים ושאינטרנט סלולרי זמין במלואו. רשות זו תצטרך רק להפקיד בידי חברות מתאימות את הבנייה והתחזוקה של הכבלים והתרנים ותפעול הרשת. אנחנו האזרחים נצטרך רק לקנות מכשיר מתאים, שלאחר מכן מחייג לאינטרנט ללא תשלום; אנחנו משלמים על "תפעול האינטרנט" כמו כל שאר ענייני התשתית עם המסים שלנו.
אבל זה יהיה קל מדי, גם יפנה הרבה מהחיים שלנו לדברים חשובים יותר וגם יחסוך לנו הרבה עצבים. רק לחזור ולהזמין את מקלט המדיה החדש בהחלט יעלה לי שוב חצי יום!
אבל אנחנו יכולים להניח שברגע שרוב האוכלוסייה תבין שדברים מסוימים למעשה לא נחוצים, המדינה שלנו תלאים את כל חברות התקשורת, תשלב אותן לרשות מפלצתית ואז תסדיר את רשות המפלצת הזו בגרמניה לבדה באמצעות 17 סופר חדש שנוצרו. משרדים.
יום אחד זה בוודאי יכעיס לא מעט אזרחים ואז מקבלי ההחלטות יעלו רעיון חדש לגמרי ויפריטו את "האינטרנט". יצוצו "חברות טלקום" חדשות, שלאחר מכן יתווכו בין הדורות הבאים לבין רשות המפלצות תמורת תשלום. ודרך אגב, אזרחי העתיד בהחלט ירצו להפעיל מקלט מדיה חדש לחלוטין.
"יש מהפכות שהופכות את העולם למסובך יותר, ויש מהפכות שהופכות את העולם לקל יותר. ויש מהפכות שהופכות את העולם לקל יותר בצורה מסובכת. זה כולל את הטלפון".
כריסטיאן קמרלינג, Die Weltwoche (28.8.2003)
