תמונה מומלצת: אחיות | © סופיה שולץ ב-Pixabay
תוכן העניינים
מדיה חברתית
בין אם התקשורת המסורתית או הנוכחית מדיה חברתית, אנשים נשארים אנשים וכולנו יושבים בבועות התקשורת שלנו. יש אנשים שממשיכים לנסות לצאת ממנו מתוך סקרנות או סיבות אחרות, אבל במוקדם או במאוחר הם מוצאים את עצמם שוב לכודים בבועה; הם מגלים שהאנשים שם אולי לא זהים, אבל אותו הדבר, איתם הם מתקשרים.
רק אנשים בודדים מצליחים לשהות במרחבי תקשורת פתוחים, שגם מסתגלים אלינו כבני אדם ובמוקדם או במאוחר הופכים לבועות. בגלל זה לא עזר שהפרדתי את עצמי מהמדיה החברתית הכל כך דמוית עיתון ותמונה ונשארתי עם המדיה ה"רצינית" יותר. טוויטר
יש בהחלט ניסיונות אחרים לשמור על הרעיונות והעקרונות של המדיה החברתית, אבל אלה בהחלט ילכו בקרוב אחרי קודמיהם. וכך כנראה שהמדיה החברתית בכללותה תגיע למעמד הנישה שלה הרבה יותר מהר ממה שציפיתי ולאט אבל בטוח תיעלם מהסביבה של רוב האנשים. אני לא יכול לחזות אם אינספור המטאוורסים כבר יחליפו יום אחד את המדיה החברתית; אחרי טיול קצר שם, החלטתי לחזור יותר לתקשורת המסורתית.
במקביל, אמשיך להיות בלוגרית ולתחזק את הבלוג הזה. אמנם, אני יוצר בועה משלי, אבל היא פתוחה לכולם. ואם לרובנו היו גם בועות משלנו ונוכל לקשר אותן בקלות ובקלות, היה לנו משהו כמו ה-Fediverse שמפורסם כבר הרבה זמן - אני חושב שהיינו חוזרים לתחילת האינטרנט וזה זמן שנוכל לעשות את זה הם גם ממלאים את המטרה המקורית שלהם הרבה יותר טוב.
עד אז אקרא שוב עיתונים ומגזינים נוספים, ארחיק את ידיי מהציוצים, הציוצים ושאר פוסטי המיקרובלוג, אקרא בלוגים אחרים ואמשיך לכתוב כאן בבלוג שלי.
באסטלן
כדי לקבל מחשבות קצת אחרות, הרחק מהאסיפות הכלליות, הכנת רשימות ודיונים הרטנשטיין, עשיתי קצת עבודה בבלוג שלי והצלחתי לשלב פיצ'ר חדש לגמרי. זה לא היה באינטרנט במשך יומיים וכנראה אפילו לא שמו לב אליו. בינתיים ניהלתי שיחה מהירה עם דטלף שטרן ובדרך אגב קיבלה הערה שכנראה לא כוונה לפיצ'ר החדש שלי, אבל די הולמת.
בקיצור, הפיצ'ר החדש הוא עכשיו שוב היסטוריה ואני יכול להקדיש יותר זמן לקידום האירועים הבאים "שלי". ההפסקה הקצרה עזרה לי להזכיר לי שהצעות לדבר ולהיפגש הן בעצם רק הצעות. אתה יכול לשאת את הסוס לבאר, אבל הוא צריך לשתות בעצמו.
וכך אני יכול רק להמשיך ולקדם את האירועים הללו בפני מעגל הקוראים, מכרי והחברים שלי, שכולם מאוד מעניינים וגם מאוד שימושיים לדמוקרטיה שלנו. כשאני יודע היטב שאין לי סיכוי נגד כפרי יין או הצעות טיול לבלרמן, אני עדיין מקווה עד הסוף שעדיין יש כאן אנשים שמעריכים אירועים פשוטים אך הכרחיים.
מי שקורא את השורות האלה עכשיו יכול פלייר מקושר כאן בחוגיו וישמח להפיץ זאת בהמלצה. הדמוקרטיה חיה אך ורק מהשתתפות ומהתחביבים המקומיים הקטנים הרבים שהופכים אותה למוחשית יותר עבור חבריהם האזרחים.
הכרה
וינס אברט לאחרונה הודע לנו את הדברים הבאים ב-Linkedin. כשקיבלתי בברכה את תרומתו, יותר מ-1 אחרים כבר עשו זאת לפני.
"זה לא בעיקר פוליטיקאים חסרי יכולת שהובילו את המדינה הזו למשבר. זה חוסר הנכונות של גרמנים רבים לקחת אחריות על חייהם. במשך עשרות שנים אנחנו מצביעים למפלגות שמבטיחות לנו את החבילות הכי אבסורדיות חסרות דאגות. כמו ילדים קטנים, אנחנו סומכים שוב ושוב על כך שכמה אפים מקרטון בברלין יידעו מה טוב עבורנו.
וינס אברט, Linkedin (10.9.2023)
הסיבה האמיתית למשבר נעוצה בחוסר הבשלות העצמית שלנו".
עובדה זו לא צריכה להיות בלתי ידועה לקוראיי, ולכן אני שמח שגם אחרים הגיעו למסקנה זו באופן עצמאי לחלוטין ממני.
