16.3.02024

תמונת פוסט: אישה עם משקפיים | © Pixabay

קריאת המלחמה

זה נכון שבין אם נרצה או לא, אנחנו נמצאים במלחמה כבר הרבה זמן. זו עובדה מאז 2022, גם אם רוב האנשים עדיין לא רוצים להודות בכך. אצלנו בגרמניה זה זהה לזה שהיה אצל השוויצרים, הפורטוגלים והאירים, בין היתר, במלחמת העולם השנייה. אבל הם לא ידעו אז אם מלחמת הירי בכל זאת תגלוש אליהם.

וגם אם כן - מה יש לקוות! - גם אם נשרוד את המלחמה הזו בלי פצצות וטילים, נצא ממנה פגומים מאוד, לפחות מבחינה כלכלית - שלא לדבר על התהפוכות החברתיות.

אבל יש שתי סיבות עיקריות לכך שזה הגיע כל כך רחוק. ראשית, הסירוב הקבוע של המדיניות המקצועית שלנו לממש סוף סוף את המדינה הפדרלית האירופית - זה יעלה יותר מדי סינקורים משלהם - ושנית, הכישלון המוחלט של הממשלה הפדרלית בשנים 2008 עד 2014 - אך ורק בגלל שהממשלה לא עשתה זאת. אז הצליחו להסכים מי יוכל להתעשר מההוצאות הנחוצות. חוסר הכשירות הפוליטי והמוסרי הזה הכניס אותנו לבלאגן הזה בדיוק (הלמוט קוהמהפך הרוחני והמוסרי עדיין שולח ברכות!

וכך הפוליטיקה המקצועית בוכה כעת בכל הערוצים לאחר המלחמה! הם היו רוצים להפוך את גני הילדים למתאימים לשימוש מלחמה כמה שיותר מהר. לכל קריאות המלחמה הללו יש רק שני דברים משותפים: הם מסרבים להמשיך ולעשות פוליטיקה בת קיימא וכל קריאות המלחמה הללו ממשיכות לחשוב רק על איך הם יכולים להפיק את המרב מזה לעצמם.

שלא לדבר על חיי אדם, המלחמה הזו תעלה לנו טריליוני אירו וייללי המלחמה האלה ממשיכים לחשוב רק על כמה יותר - בדומה לעסקאות המסכה בתקופת COVID-19 - הם יכולים להרוויח ממנה.

לְהַטוֹת

ההצהרות האחרונות שלי לחוסר איזון במערכת החברתית שלנו לא רק הוביל להסכמה כללית של חלק מהקוראים, אלא גם לטיפ ממישהו שנפגע ישירות. אז עוד הבהרה. כל מדינה מתפקדת חייבת להיות מסוגלת גם לדאוג לאזרחיה המעוטי יכולת - פשוט לתת להם לרעוב זו לא חלופה.

השאלה היא אך ורק כיצד לטפל בצורה הטובה ביותר באזרחים אלה, וגם כיצד ניתן לעשות זאת בצורה משתלמת ככל האפשר.

אז כל העניין הופך למסוכן וזו כנראה הלידה האמיתית של הפופוליזם כאשר סוג זה של טיפול כביכול הופך למכשיר פוליטי להשגת כוח ושימור.

בלי קשר לזה, כל מערכת חברתית הופכת לבלתי ניתנת להשגה אם היא משמשת גם כדי להבטיח את החיים הכי נוחים שאפשר לאזרחים החכמים קצת יותר - ואני לא מתכוון בעיקר למקבלי הרווחה החכמים יותר, אלא ל"מנגנון" שלוקח טיפול בדבר כזה הוקמה סביבו מערכת חברתית מוגזמת לחלוטין.

פרופסור אוגנדה אמר פעם ב-2010 שעל כל ילד רחוב אוגנדי יש כיום עשרה ארגוני סיוע שמתיימרים לטפל בילד הזה. בגרמניה יש גם אינספור עובדי מדינה ומנגנונים מנהליים שקיומם תלוי אך ורק בנוכחותם של מקבלי רווחה פוטנציאליים.

הצעתי בהקשר זה הייתה שעלינו לחפש מודלים חלופיים לפתרון האתגר הסיבתי. הרעיון שלי הוא עדיין מאוד פשוט: חינוך, חינוך ועוד חינוך.

שחיתות

בטיול אתמול לשטרסבורג, שחיתות הייתה נושא מפתיע לחלוטין בקרב הנוסעים. לצערי הרב, לא היה לי מושג מה עלה בגורל מקרי השחיתות שדווחו לאחרונה בפרלמנט האירופי.

עם זאת, בדיונים נוספים הצלחנו לגלות ששחיתות היא בהחלט סוגיה גלובלית ושאנחנו בגרמניה איננו אחת המדינות המושחתות ביותר, אלא בחזית המדינות המעט טובות יותר - אם כי לא במדינות הקבוצה העליונה של הגונים.

בהתאם לדיון הזה, ההערה בבלוג שלי אמש שהקישור בוויקיפדיה ל"רשימה של פוליטיקאים מושחתים בגרמניה" ששכב פעם סיפק בתגובה כבר לא עובד. כשהסתכלתי אז בוויקיפדיה, גיליתי שגם המאמר כולו נעלם.

רשימת פרשיות שחיתות שבהן מעורבים פוליטיקאים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה

המאמר הזה לא קיים.

ויקיפדיה, 15.3.2024

עם זאת, לפחות אתמול הקישור המקביל עדיין קיים במאמר בויקיפדיה על "שחיתות", המתייחס בדיוק למאמר בויקיפדיה למעלה.

המצב בגרמניה

ראה גם: רשימת פרשיות שחיתות שבהן מעורבים פוליטיקאים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה

ויקיפדיה, 15.3.2024 במרץ XNUMX

מה שבהחלט מהווה בעיה מהותית בוויקיפדיה היא שמאמרים מופיעים שם או נעלמים שוב, כנראה רק בהתאם לארנקים של אזרחים אחרים שנפגעו באופן אישי.

ולכן אולי זה שוב נושא לחשוב על אנציקלופדיות שיש להן קריטריונים מינימליים לגבי שקיפות ומדע.

---