צילום פוסט: בית העירייה היילברון | © Shutterstock
תוכן העניינים
פרידריך-אברט-טראסה
וגם היום, ברגע שזה נעלם, גם זה נעלם. זה גם המקרה של המסלול הזה, שתוכנן פעם על ידי מתכנני ערים בעלי חשיבה קדימה וכעת צריך לפנות את מקומו לתכנון עירוני מיושן לחלוטין - Cui bono? יהיה מאוד מעניין לשאול.
אתמול מצאתי שוב כמה מהם הנס ברנהרד מיסטלה בתיבת הדואר, שבין היתר גם מתייחסת ומבקרת את ההתפתחות הזו. אם היה לו דרכו, המסלול הזה היה הופך ליער אקלימי והוא היה מבטיח שתכנון עירוני עכשווי היה מוצא את דרכו שוב להיילברון. ומיד הוא עונה על השאלה לאן ללכת עם האנשים שמתיישבים שם עכשיו. אפשר לבנות על כל החניונים של אלדי ולידל בהילברון, כולל השווקים החד-קומתיים, וליצור דירות אטרקטיביות מאוד, לא רק לסטודנטים.
כנראה החיסרון הגדול הוא בכך שהדבר יועיל לכולנו ואף ינטרל באופן משמעותי את איטום הקרקע המתגבר והעודף בעיר. באופן אידיאלי, בונים בערים ולא יוצרים בתים צמודי קרקע חדשים בעיר הליבה!
פאולה-פוקס-אלי
אנחנו היילברונרים יודעים כבר זמן רב שכמה חברי מועצה מקומיים ותושבים אחרים של קשת נקר לא רוצים את הכביש הזה. כמו כן, החיבור הזה של עיקול נקאר לתנועה עירונית הוא הכרחי לחלוטין וגם יהיה צורך להרחיב אותו בכביש מנוף חדש.
אבל זה לא הכרחי רק לפיתוח אחראי של הרובע החדש הזה, אלא שמעל הכל פאולה-פוקס-אלי הוא גם הקלה הכרחית לחלוטין של מרכז העיר היילברון. מלכתחילה זה לא רק תוכנן ועודדו, אלא גם הובטח לנו תושבי היילברון לאורך השנים.
היום כנראה תחליט מועצת העירייה להשהות את פאולה-פוקס-אלי ולהיות כזו המבוי הסתום שהזכרתי קודם לשפץ. חבל שאינטרסים פרטניים ממשיכים להיות מועדפים על פני טובת הכלל במועצת עיריית היילברון.
ולכן לא יפתיע אותי אם גם מועצת העירייה רוכלת בשקט ובחשאי את העניים מאוד ושוב ושוב עבור היילברון מכסה חברתית בבניית דיור של 20% עדיין מתערער היום. בערים אחרות יש כבר מזמן מכסה חברתית מחייבת של לפחות 30% ולחלקן אפילו 40% או אפילו 50%.
אבל אנחנו כאן בהילברון ואפשר לנחש בבטחה אילו סיעות רוצות להשהות מכסה חברתית זעומה ביותר בבניית דיור. אני רק מהמר על מה שנקרא מסיבות "חברתיות".
