צילום פוסט: Allee | © Shutterstock
תוכן העניינים
מדיניות שלום בעלת ביקורת עצמית
עצמי א וולפגנג תיירסה מצוטט היום ב"פרנקפורטר צייטונג" כך: "סיסמאות בהפגנות שלום כמו 'חיילים הם רוצחים' ו'לעשות שלום בלי נשק' נראות לו 'מעודכנות וחסרות מחשבה'". והוא דורש: "אנחנו צריכים עצמיות. מדיניות שלום קריטית."
לתנועת השלום המוכרת לנו משנות ה-1970 ועד היום אין שום קשר לתנועת השלום מהמאה ה-19 ועד שנות ה-1960 - כתבתי על כך פעמים רבות. כי תנועת השלום הזו התאחדה עם הפדרליסטים האירופיים ופועלת מאז על אירופה שלווה, חופשית ודמוקרטית לטובת העולם כולו.
מה שנקרא היום תנועת שלום הוא רק חלק מהטור החמישי של הקומוניזם הסובייטי ובאמת מורכב רק מריונים ומתנקשים מרצון שאוהבים להסתתר מאחורי אנשים מבולבלים לחלוטין. והאנשים המבולבלים לחלוטין האלה פתאום מדברים שוב ורואים את הסיבה למלחמת אוקראינה בקפיטליזם האמריקאי וגם דוחים כל משלוח נשק לאוקראינה.
כעת עלינו להיזהר מאוד ש"תנועת השלום" לא תפעיל את עצמה מחדש בשלמותה ותשתמש באבנים ובבקבוקי תבערה כדי לתקוף את כל מי וכל מי שדוגל בפומבי בחופש ובדמוקרטיה.
הצלחה קטנה
היום אני שמח לקרוא בקול היילברונר (30.03.2022/26/XNUMX: XNUMX) הרברט בורקהרדט כחבר מועצת העיר היחיד ששאל בדיוק את השאלה הנכונה בישיבת יום שני, כלומר "האם לא כדאי לסיים את השותפות עכשיו לחלוטין, כי אי אפשר לקיים אותה באופן פעיל עם האנשים הנוכחיים?" - תודה רבה הרברט היקר!
אולם למרבה הצער, "מביני פוטין" עדיין נמצאים ברוב במועצת עיריית היילברון בת הארבעים, וכעת כמעט כולם מחכים שהם יוכלו להציג את עצמם מול אנדרטאות המלחמה הרוסים ועם חיילים רוסים בעיתונות -אופן יעיל.
חבל רק שלמועצת עיריית היילברון אין עניין בחיילינו שמתו במלחמה הקרה ואפילו לא בחברים שמתו במבצעים הצבאיים הגרמניים האחרונים. בני עירנו כאלה אינם שווים אפילו זר למועצות העיריות!
30 שנה טובות אחרי המלחמה הקרה, למשל ב. זה יותר מהזמן שהוצבה על מגדל שוק הנמל אבן זיכרון לחיילי היילברון שמתו שם וגם לאמריקאים שהוצבו בהיילברון.
ימי הולדת של היום
וינסנט ואן גוך ופרנסיסקו דה גויה
