תמונת פוסט: יקום | © Gerd Altmann מ-Pixabay
משפט שמשתמשים בו לעתים קרובות בבונדסווהר וכיום משתמשים בו לעתים קרובות יותר בחברה שלנו; כנראה בגלל שהוא המשיך לשמש את המתגייסים גם לאחר שירותם למען ארצנו וכיום הוא נחשב לאופנתי, במיוחד עבור אלה שנמנעים במיומנות מכל חובות.
וכפי שהצלחתי לגלות שוב בסוף השבוע האחרון, דווקא המתחמקים אוהבים במיוחד להשתמש בשפה צבאית - כביכול דונלד טראמפשל החברה שלנו. ולכן אין זה מפתיע ש"גרמני מדינת הרווחה" הללו (גרמנים עם כל הזכויות וללא חובות) רוצים להשתמש בלגיון זרים גרמני כדי להבטיח שזרים ללא זכויות אזרח יגנו על ארצנו ולמען הזכויות והחירויות של "גזע האדון שלנו" ". קרב. אוקיי, בחירת המילים כבר לא לגמרי מתאימה, מכיוון שבאופן רשמי כבר לא היינו גזע מאסטר מאז 1945, אנחנו מעדיפים לקרוא לעצמנו אלופי עולם או אפיפיור.
כפי שכבר נכתב, הצלחתי להאזין למספר רב של הרצאות בסוף השבוע הזה וגם לקחת חלק בשיחות שהיו קשות לעיכול. ההגירה, שכרגע כל כך פופולרית, הפכה לתומכת מדינה לחלוטין, "בסופו של דבר הם לא שייכים לכאן". למרבה הצער, אף דובר לא ידע לומר כיצד הוא רוצה לפתור את הבעיה הקיימת - הטראמפיזם הגיע גם לגרמניה. מצער שדוברים רבים כבר אינם מודעים לסכיזופרניה של עצמם, אפילו לא זמנית.
מה שהיה גרוע יותר היו ההצהרות השונות שהדמוקרטיה שלנו בעצם נגמרה ושאנשים כבר לא נתנו לה סיכוי. זה בתורו התמודד על ידי מיליון טוב של אזרחים גרמנים אחרים שיצאו לרחובות נגד הנציונל-סוציאליסטים בשם AfD ולמען הדמוקרטיה שלנו. לרוע המזל, הרבה יותר מ-80 מיליון גרמנים פשוט נשארו בבית ובארלנבך הם אפילו החליטו לערוך מסיבה נאצית, מוגנת היטב על ידי המשטרה שלנו ועם כ-350 משתתפים. עכשיו אני סקרן לראות אם אנחנו בהיילברון נוכל לעלות על 350 המשתתפים ביום שישי ביום שלישי - אני עצמי קידמתי את זה עם המייל המתאים וחוזר. למרבה הצער, כל המאמצים המקבילים כבר מטורפדים על ידי חוגים "בורגנים-טובים" שטוענים שלמדו ממקורות תומכים במדינה (כולל המשרד להגנת החוקה) שהאירועים שגרמו לעצרות בפוטסדאם מעולם לא התרחשו. היו רק "חדשות מזויפות מהעיתונות השקרנית."
מה שהותיר אותי בסוף השבוע עם השאלה החשובה האם אחרי 75 שנה זה בעצם סוף הדרך של הדמוקרטיה שלנו?
הטיעון שלי, שעבד עד כה, שרק דמוקרטיות יכולות להצליח ובעיקר מבחינה כלכלית, נתון כעת במחלוקת חריפה ומתנגדת עם סין והפדרציה הרוסית (!) כדוגמאות נגד. כמה "אנשים טובים ממעמד הביניים" אפילו משתכנעים עכשיו להאמין שהנציונל-סוציאליסטים החליפו את רפובליקת ויימאר השבורה והפחות מצליחה, ורק לא הצליחו להוביל את גרמניה להצלחה בגלל "נסיבות מצערות" - מבחינתי, ההוכחה הסופית לכך מערכת החינוך שלנו נכשלה לחלוטין ואנחנו לפחות מותשים אינטלקטואלית. למעשה, אני מוכן לאי וצריך לנסות לחיות לפחות עבור החצי הטוב שלי ועבור עצמי למשך שארית חיי.
אבל אז עולה שוב השאלה המציקה האם הדמוקרטיה שלנו בעצם נגמרה וגם - גם נקודה לדיון בסוף השבוע - האם וכיצד ניתן לשפר מעט את הדמוקרטיה? צריך להיות ברור לכולם שכל דמוקרטיה אינה מושלמת; הדבר היחיד ששנוי במחלוקת הוא האם אכן יש צורות ממשל טובות יותר. הניסיון שלי מעל 60 שנה אומר לי שלא, אבל כל אחד צריך לחוות את החוויות שלו ומעט מאוד לומדים מניסיונם של אחרים.
ולכן אני מנסה קודם כל לפתח מודל בולט של הדמוקרטיה שלנו לפני שאני מנסה למצוא פתרון איך אפשר לשפר את הדמוקרטיה קצת.
הדגם שלי מתאים לפנטגון, כשאורכים של כל צד משתנים כל הזמן ובמידה רבה ללא תלות זה בזה - מחומש פועם, כביכול.
בפינה הראשונה מתאספים האנשים הבלתי מעורבים לחלוטין, כל אחד עושה את שלו ולא אכפת להם איזו צורת שלטון שוררת. לפעמים הם מתאספים בקבוצות משפחתיות או אפילו הופכים לחברים במועדון. עבורם, אינדיבידואליזם הוא האמונה, ובניוון (במובן של אריסטו) הם הופכים להיות סתם קנאים ובעלי רצון רע.
תלמידי ווטאן, תומכי התיאוקרטיה, מונרכיסטים, אנרכיסטים, ניהיליסטים וסוציופתים מתאספים בפינה השנייה. חלקם מוכנים לעשות ויתורים חברתיים, שניתן לראות בבירור אצל מונרכיסטים חוקתיים, בעוד שאחרים רואים את עתידם כעל כף המאזניים.
בפינה השלישית מתכנסים הקומוניסטים, הסוציאליסטים, המאואיסטים והסטליניסטים מכל הסוגים, שמתווכחים זה עם זה ללא הרף אם הם חלק ממהפכה הכרחית או שהם, המושבעים לגמרי לקומוניזם, יכולים לחכות שזה יקרה שהאנושות תתפתח. בפני עצמו ובאופן הגיוני למדי כלפי הסוציאליזם, שאחר כך מוליד אדם חדש שיכול לעלות לקומוניזם.
כל הפשיסטים, הגזענים, הנציונל-סוציאליסטים והאולטרא-לאומיים מתאספים בפינה הרביעית. אלה אינם מזיקים יחסית כל עוד הם בוהים ב-Kyfhäuser וממשיכים לחכות למנהיג, אבל מהר מאוד הופכים לאיום קיומי כשהם מתחילים להסכים על מנהיג.
בפינה החמישית מתאספים בני החמישים המזויפים, שרוצים להפיק את המרב מכל צורת שלטון ולכן שמחים לחגוג אותם כאבות או אמהות הדמוקרטיה.
אז איפה הדמוקרטים עכשיו? ראשית עלינו להניח שכולם בפנטגון חייבים להיחשב רשמית לדמוקרטים - אף אחד לא יכול להסתכל לתוך הראש שלו. עם זאת, מי שנתקל ללא הרף בפינות שונות בהחלט יכול להיחשב כאנטי-דמוקרטים.
ולכן אפשר להניח שהדמוקרטים בפועל מתאספים במרכז, אבל תוך כדי כך הם גם נמחצים לאט ובטוח על ידי השוליים התוססים. זה בהחלט יאפשר לנו לקבוע זמן מחצית חיים לכל דמוקרטיה.
עם זאת, כל החישוב מקשה על ידי שני אתגרים נוספים, כלומר, ראשית, שאנשים יכולים להשתנות כל הזמן ולכן לא רק לנוע מפינה אחת לכיוון המרכז ואחורה, אלא גם מפינה אחת לאחרת, מה שבוודאי עדיין משפיע הדופק של הפנטגון עלה עוד יותר. כל העניין מסובך גם מהעובדה שכמה אנשים באותו זמן, למשל, ב' יכול להיות נציונל-סוציאליסט ו-SPD-OB או פאשיסט וסטאליניסט באותו אדם.
האתגר השני הוא שהפנטגון אינו דגם סגור. וכך כל הזמן מתווספים חברים חדשים, בעוד אחרים עוזבים את הדגם שוב.
וכך כל דמוקרטיה פועמת, לפחות עד שהמערכת קורסת, לכל המאוחר כשאין יותר מספיק דמוקרטים באמצע הפנטגון.
ואיך בעצם מודל כזה יכול לעבוד? פשוט על ידי כך ראשון יש כללים שכל אחד במערכת צריך לעמוד בהם ו ושנית ניתן להטיל סנקציות על הפרות של הכללים במהירות ובקיימא. בלי חוקים וסנקציות אין דמוקרטיה!
מה שמוביל אותי כעת לשאלה, כיצד ניתן לשפר דמוקרטיה אחת או כל שהיא?
עיקר העניין הוא שזה תמיד מצריך רוב תלוי-מערכת, בר-קיימא, שאיש לעולם לא יוכל להפגיש. וכך כל הדמוקרטיות ימשיכו לפעום עד שהן יתפוצצו אחת אחת כמו הכוכבים ביקום. נחמה אחת יכולה להיות שכמו ביקום בכללותו, תמיד יהיו כוכבים חדשים ולכן דמוקרטיות חדשות. נחמה נוספת יכולה להיות שאנחנו, בני האדם, לא חיים מספיק זמן כדי שנצטרך לחוות פיצוץ כזה מספר פעמים, אם בכלל!
אבל איך בעצם אפשר לשפר דמוקרטיה אם רק רוצים? יש לי כאן כמה הצעות שכנראה נדונו שוב ושוב מאז תחילתה של הדמוקרטיה הראשונה והן בהחלט לא דבר חדש.
שינוי זכות ההצבעה
- כל מי שהוא או פועל נגד הדמוקרטיה מאבד את זכותו לעמוד בבחירות;
- כל מי שמבצע פשע מאבד את זכותו לעמוד לבחירה;
- מי שאינו ממלא את חובותיו (למשל שירות חובה או הכשרה מקצועית) אינו מקבל זכות בחירה;
- כל נציג יכול להיבחר רק פעמיים.
שינוי בהטבות סוציאליות
- חובות וזכויות חייבות להיקשר שוב יותר ויותר;
- מי שלא עומד בהתחייבויותיו מקבל קצבאות סוציאליות מופחתות;
- כל מי שהוא או פועל נגד הדמוקרטיה מקבל הטבות סוציאליות מופחתות;
- כל מי שיש לו אזרחויות מרובות מקבל קצבאות סוציאליות מופחתות;
- כל מי שמבצע פשע מקבל קצבאות סוציאליות מופחתות.
- הכניסה לגיל פרישה מתרחשת רק לאחר הוכחה של לפחות שנה של שירות צבאי, חברתי או חלופי.
הדרה מהקהילה
- כל מי שהוא או פועל נגד הדמוקרטיה ואין לו אזרחות גרמנית חייב לעזוב את המדינה;
- מי שמבצע פשע ואין לו אזרחות גרמנית חייב לעזוב את המדינה.
אלו ההצעות המהירות שלי. אני מודע לכך שאף אחת מההצעות הללו לעולם לא תישקל או תיושם. מה שמרגיע הוא שהצעות טובות בהרבה מאלה שהצעתי כאן כמעט ולא נחשבות כלל.
סוף הסיפור, אין מה להוסיף
