דמוקרטיה ראשית

תמונת פוסט: צ'יף אינדיאני | © Tanison Pachtanom, Shutterstock

במיוחד כשמסתכלים על ארה"ב תחת הנשיאות של ג'ו ביידן אפשר לראות עד כמה מדינה פדרלית יכולה לתפקד. זה גם מראה שוב שהמדינה הפדרלית היא הפתרון הטוב יותר לכולם - כולל לנו האירופים.

במקור, האבות המייסדים של הקהילות האירופיות וגם אלה של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היו משוכנעים בכך בהחלט ועיגנו את המדינה הפדרלית לפחות בהקדמה של חוק היסוד או האמנות של האיחוד האירופי של היום.

אבל אפילו יורשיהם - הראשונים שהרוויחו מהתובנה המרעישה הזו - התרחקו בחשאי, לאט אבל בטוח ממדינה פדרלית ובכך יצרו את "הדמוקרטיה הראשית" של ימינו. תמיד על הדופק של האזרחים "שלהם", הם ידעו שה"אירופאים", בניגוד ל"אמריקאים", לא יצליחו להשיל לחלוטין את נטייתם לטוטליטריות. וככה זה היה ואלרי ג'יסקרד ד'אסטינג, מי, בהסכמה הלמוט שמידטs, הכריז בשמחה ב-1974: "הפסגה מתה, תחי המועצה האירופית!" ובכך הוביל את הדמוקרטיה הראשית האירופית של היום.

מעתה ואילך, המצעד הקבוע של ראשינו המוכתרים באופן דמוקרטי החליף את הפוליטיקה האירופית; לאט אבל בטוח, הוועדה עברה מוטציה ל"בית משפט" והפרלמנט האירופי, החל מבחירתו של נשיא הנציבות הצעיר ביותר, הפך לבסוף לצוות העובדים שהנסיכים הנאורים הראשונים דמיינו אז.

ועם הופעתה של מגיפת ה-COVID-19, המודל המוצלח הזה אומץ גם בגרמניה - אנחנו מקשיבים, כמעט מדי שבוע, לתוצאות פסגת המשבר של שבעה עשר "הנסיכים" שלנו, שרק מחליטים על עונם ועל אוי. הרפובליקה שלנו ואזרחיה. הפרלמנטים בהתאמה מתכנסים כאשר יש צורך לתת להחלטות אלו סוג של לגיטימציה באמצעות מחיאות כפיים.

מה שיוצא בסופו של דבר מסוג זה של "דמוקרטיה ראשונית" נוכל הפעם - למרות שמדובר למעשה בבעיות קיומיות של כולנו - לעקוב די טוב ולהבין שכל אחת מהפסגות הללו צוללת אותנו עוד יותר לתוך המשבר.

כתבי בית המשפט הטובים מציינים גם שבכל פסגה יושב ריבון מסוים על ברכי הקנצלר, כנראה במטרה לשדר לאזרח עד הבחירות הבאות שהוא "ירש" את הקנצלרית ושאי הצבעה תהיה בגדר חילול השם.

רק הפרלמנטים שלנו יכולים להציל אותנו מהסבל הזה, לא רק על ידי העמדת ממשלותינו במקומן, אלא גם על ידי תחילת חקיקה שוב במקום רק להתמכר לזכויות היתר שלהן ולרדוף אחרי טובתן.

אם נציגינו של העם לא יצליחו בכך, ועמיתיהם האסרטיביים יותר עם שידורי כוכבים ימשיכו לרדוף אחרי "כת הצ'יף", לא צריך להיות מופתעים אם בקרוב יוחלפו באירופה "הנסיכים הקטנים" שלנו בזה אחר זה. אחר על ידי מנהיג שעונה על הצרכים הטוטליטאריים שרבים מאזרחינו משרתים טוב יותר.