תמונה תכונה: Ulm בקיץ
שם שוב הייתי בבית החולים לטיפול לאחר, והתור שוב התארך ולא התקצר.
מכיוון שידוע שחייל מחכה חצי מחייו לשווא, כנראה שכל אחד מאיתנו פיתח שיטה משלו כיצד לבלות את הזמן הזה בצורה הטובה ביותר.
זה היה שלי לתרגל שירה ולתעד את התוצאות בחוברת קטנה, אבל לשמור את הכל לעצמי ומוסתר.
משום מה בכל זאת נאלצתי להישאר ללילה, וכך קרה שרופא מחלקה גילה את החוברת הזו והסתכל בשיר האחרון שלי.
השאלה היחידה שלו אחרי זה הייתה איך הגעתי לשירה מלכתחילה, והסברתי לו שזו הדרך שלי לגשר על זמני המתנה ארוכים.
הרופא הזה בטח היה חובב אמנות, אבל לפחות הוא אהב שירה, כי מאותו יום לא הייתי צריך לחכות כל כך הרבה זמן בבית החולים כדי פשוט לשלוף עיפרון.
וכך קרה שזה גם השיר האחרון שלי, ולכן שמרתי בזיכרון מיוחד.
מי אני
ענן בשמיים
קרן שמש
מחשבה במנוסה
מה שאני
צל של גבר
חלק מיצירה
זיכרון באבל
מתי שאני יכול
תהיה כולה גבר
תהיה שם אם צריך
תהיה עד שהזמן יובס
"הדרך היחידה לשרוד מערכת מטורפת כזו היא להיות מטורף בעצמו."
ג'וזף הלר, Catch-22 (1961)
