צילום פוסט: תלמידים בכיתה | © Shutterstock
השיחות האחרונות עם מתמחים ותלמידים, כמו גם התצפיות שלי באתר בבתי ספר גורמים לי לאט אבל בטוח לפקפק אם אנחנו עדיין צריכים בתי ספר, לפחות בצורתם הנוכחית.
רוב בתי הספר והציוד שלהם בהילברון יותר ממיושן ולכן לא מספיק להחליף את הלוחות פעם אחת אחרי 50 שנה כמו ברמ"ג ואולי לבטל את מתקני הספורט כליל ולפשט עוד יותר את תכנית הלימודים.
אולי עבר זמן למעין תוכנית לימודים פתוחה ונוכל להפחית את הנוכחות בבית הספר לארבע שנים עבור התלמידים היותר אינטליגנטים. שם הם מפגינים אינטליגנציה מספקת ויכולת למידה. עם הוכחה זו תקבל כרטיס ספריה ו כריכה מטרות למידה ותכני למידה. עד עמידה ביעדי הלמידה המינימליים, התלמידים נבחנים אחת לשנה, ואם הם לא מצליחים לעמוד שוב ושוב, הם משתלבים בחיי בית הספר המסורתיים.
ערים שבאמת רוצות לעשות משהו למען ילדיהן יכולות להרחיב את הספרייה העירונית למרכז למידה הוליסטי וגם להבטיח שלילדים ולצעירים יהיו מספיק מתקני ספורט זמינים.
כפי שקורה בדרך כלל כאן בהילברון, פשוט "לסגור את הילדים" - רצוי במכולות - ולהגביל יותר ויותר את חופש התנועה שלהם, בין היתר, בין היתר, ביטול או השבתת מתקני ספורט ורק בתקווה שלא יהיה שם ילד. בשעות הלימודים רעב, תאונה או מוות אינם קשורים למדיניות חינוך מוצלחת. לא עוזר שכל מי שהיה שם רוב הזמן ולא פגע באף מורה מקבל תעודת גמילה מבית הספר.
אבל אם זו המטרה החינוכית העיקרית שלנו, נוכל לחסוך היום במורים ולהחליף אותם בבדרנים.
