צילום פוסט: בליץ | © תמונה מאת PIRO ב-Pixabay
ובזה אני כמובן מתכוון גם למקום שבו אתה, קורא יקר שלי, נמצא, או לפחות למקום שבו אתה חושב שאתה נמצא. אני לא חושב על המקום שבו אתה נמצא כרגע, אלא על המקום בגוף שלך שבו אתה חושב שאתה בעצם נמצא.
סקר קצר ולא מייצג במהלך החגים הראה שגם אנשים אחרים מלבדי מתמקמים בראשם, כלומר מסתכלים על שאר גופם כאילו מבחוץ, כאילו הם לא היו שם או שזה סתם סוג של של נספח ישות עצמית.
האנשים שראיינתי אמרו שהם מרגישים בבית בראש שלהם כי שם מעובד המידע שמגיע אליהם. בנוסף, מכיוון שרוב חמשת החושים הקלאסיים וחושים נוספים נמצאים גם בראש. בהקשר זה, בהחלט יהיה מרגש לדעת היכן חירש אילם עיוור חושב שהוא נמצא.
כשאנשים עוד לא ידעו שחשיבה מתרחשת בראש ושהלב הוא בעל חשיבות מרכזית, האם הם כבר חשבו שהיא בעצם מתרחשת רק בראשם?
והאם ניתן לצמצם את בני האדם, כפי שמתוארים במדע בדיוני כלשהו, רק לראש או אפילו למוח, והאם אנחנו עדיין בני אדם או לפחות העצמי שלנו?
מה שמוביל אותנו שוב לשאלה עתיקת היומין האם העולם שמחוץ למחשבות שלנו בכלל קיים? אם תרצה להשיב על כך בחיוב בגלל שאתה קורא כעת שורות אלו, ברצוני לשאול אותך מיד האם אני אולי רק פרי דמיונך?
