תמונת פוסט: תמונה לדוגמה | © Pixabay
האנטי-דמוקרטים זיהו את סימני הזמן. מצד אחד הם גילו שגם אחרי יותר מ-30 שנה לסיום הדיקטטורה של ה-GDR ויותר מ-75 שנים של סיום המשטר הנאצי, עדיין יש בגרמניה קהל עוקבים גדול לאשליות טוטליטריות, אבל מצד שני יש יותר אזרחים מהצפוי שפותחו סוג של "בושה נאצית".
בכך יכולים הטוטליטרים, בעיקר מהפינה הימנית, תמיד להגיע לתוצאות בחירות טובות ולעיתים אף לרוב ברמה המקומית, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לחולל הפיכה כמו בשנות ה-1930.
זה כנראה נובע משתי סיבות עיקריות. ראשית, אנו הגרמנים ואפילו העניים שבינינו עדיין במצב טוב מכדי להעז שוב את הניסוי של דיקטטורה, ושנית, בין אם משמאל או ימין, הטוטליטרים שלנו עדיין לא מצאו מנהיג אמיתי; עד כה הם נאלצו להסתפק בגרסאות כיס האפוד שלהם או אפילו בעותקים זולים של דיקטטורים ורודנים זרים מצליחים - זה לא מספיק עבור הרוב המכריע של השוטרים ופקידים אחרים עם נטייה לפטליזם כדי לסכן את הפנסיה שלהם. .
זו הסיבה שהם פיתחו כעת אסטרטגיה חדשה, לא משנה מאיפה הם מגיעים: כל אחד מהם מציע שתי גרסאות של המסיבות שלהם. האחד רץ באמצע הדרך וכמעט לא מוסתר מתחת לדגל ה"אמיתי", רק כדי שהתומכים העיוורים לחלוטין לא ירגישו נעלבים והשני אוסף את מי שממשיכים להסתתר כמה שיותר ורוצים לפרק את הדמוקרטיה שלנו בחושך. הקסם של הפלג האחרון מהפינה הימנית הוא שהוא יכול להיבחר גם על ידי אזרחים שרשמית לא רוצים להמשיך להיות נאצים אבל שונאים "חיים לא ראויים" ובעיקר כל מה שזר כמו המגיפה או "סתם" מבטלים הכל רצון דמוקרטי.
וגם בפינה השמאלית, יש כרגע הרבה דיונים בכיוון הזה, למרות שהאסטרטגיה החדשה עדיין לא לגמרי מוכרת כאן.
בהילברון הם עכשיו שוב ובאופן רשמי צעד אחד קדימה. הפינה הימנית הקימה כעת שתי קבוצות לקראת הבחירות הקרובות למועצת העירייה. יש להם שמות שונים, אבל AfD נמצא בשניהם.
לא היה לנו את זה כבר עם שתי הגרסאות של כיוון אחד במועצת העירייה?
מצביעים חופשיים א' ומצביעים חופשיים ב...
ניסיון יפה. אבל השוואת תפוחים לתפוזים לא ממש עוזרת לאף אחד. ואגב, אגודות או קבוצות של בוחרים חופשיים (יוצא מן הכלל: המפלגה שפועלת בשם זה כי לא ניתן להגן על "הבוחרים החופשיים") מתאפיינות דווקא בכך שאינן שייכות לשום כיוון או מייצגות. מדובר בקהילות של אזרחים דמוקרטיים שרוצים לנהל קמפיין למען העיר או הכפר שלהם בצורה לא מפלגתית ברמת הקהילה.