תמונה מומלצת: מלאך קטן | © 165106 ב-Pixabay
לא רק ההצהרות השנתיות או הביקורות הראשונות מגיעות לבית או לתיבת הדואר הנכנס, אלא גם ברכות חג המולד הראשונות. כמה שולחים שילבו את כל העניין במיומנות ולכן בהחלט אוכל להתפעל מעוד הרבה פנינים בימים הקרובים.
החצי הטוב שלי חיבר את כדור חג המולד הראשון לעץ חג המולד המתכתי שלנו והנר השני כבר דולק על זר הפלדה. ומאז הלילה אני לא מצליח להוציא מהראש את שתי השורות הבאות: "בכל שנה בא ילד המשיח - יורד לאדמה, איפה שאנחנו בני אדם" הטקסט מגיע מ וילהלם היי והמנגינה של פרידריך סילכר, שכבר הוזכר כאן לאחרונה כי זה גם ה לורה-לי של שילר לְהַלחִין. בינתיים טרילים בינג גרוסבי כמה שירי חג המולד, השרת הקטן שלי דואג לזה. לא צריך לנסוע מיד לאי הפסחא כדי להיכנס לאווירת חג המולד - בחלק שלנו של העולם, המסחר והעסקים לבדם מבטיחים שכולנו נכנסים למצב רוח טוב יותר מוקדם ככל האפשר.
זקן גדול, שמן ולבן אחראי לזה בעולם כולו, ואם הוליווד הייתה דרכה, אז זה יכול להיות גם זקן גדול ושמן ושחור. בכל מקרה, גדול וחזק ואיש, וזה כנראה בזכות שני הדמויות המסורתיות ניקולס ומשרתו רופרכט, שמטיילים באזורנו כבר זמן מה כדי "לחבוט בנצרות בילדים".
גם בימי הגן שלי, שניהם היו כנראה אדם אחד (בדרך כלל אב לאחד הילדים) בגלל מחסור בצוות, מה שבוודאי לא מפשט את חלוקת המשימות המקורית. אולי בדיוק בגלל זה הזכר השחור סנטה קלאוס מהוליווד קיבל לאחרונה שדון לבן נקבה מרושעת לצדו. בכל מקרה, אנשים מקדישים קצת יותר מחשבה כיצד ניתן להביא את המנהג הישן הזה לזמנים המודרניים.
ללא ספק, הושג כבר זמן רב שסנטה קלאוס הוא, אם לא אוניברסלי, לפחות גלובלי, ובלי קשר אם סינים, הודים, אפריקאים, אירופאים או ערבים, כולם יכולים להתייחס לסנטה קלאוס. איזה ילד ירצה לפספס את ההזדמנות לקבל מתנות?
ובעוד אינטלקטואלים ברחבי העולם ממשיכים לחשוב איזה מין, צבע עור, דת או אפילו דרגת מוגבלות פיזית או נפשית לסנטה קלאוס צריכה או חייבת להיות והאם הוא יותר שפיר או רשע, אוהב שלום או אלים, משהו קרה מאז השנה השנייה לפני 2 שנה "ילד המשיח ירד לכדור הארץ שבו אנחנו בני אדם". בתוך כל ההמולה, רובנו נעלמו כעת לחלוטין מעינינו וללא כל השלכות כנראה.
רק בינך לביני, מי מהקוראים שלי חשב אי פעם על איזה מין או אפילו צבע עור יש לילד המשיח - אבל אם אתה מגלם את האמונה שלך בכלל, סביר יותר שתחשוב על מלאך קטן וזה כנראה זה - אולי חוץ מהמלאכים האלה מהוליווד - להיות חסרי מין. ומי מאיתנו, כשאנחנו מדברים עם אלוהינו, חושב אם הוא גבר, אישה או משהו באמצע?
אולי שיטת הספירה הייתה או נמצאת איתם עשרת הדברות, שבה נכתב בשנייה: "לא תעשה לך צלם" - לא נורא. אולי זה אפילו היה חוסך לנו הרבה טרחה, כגון: ב' זה מול התיאטרון העירוני שלנו, כלומר כשישו הומו נכנס לבמה שם.
מה שמוביל אותנו שוב לילד המשיח, שיכול להיות בלתי מרותק לחלוטין לכל השאלות הללו, מה הוא או אולי רק רוצה להיות. וכך בשבועיים הנותרים נוכל להתרכז מהו ה"מסר" האמיתי של אמונתנו הנוצרית ואולי אפילו לשמוח על כך שילד המשיח ממשיך להגיע אלינו בני האדם, כפי שעשה ב-2 השנים האחרונות.
בינתיים אני מתלבט אם "להעלות על הנייר כמה מחשבות אדונט" ובטח שלא אוכל להתחמק מפרסום סקירת השנה לכל המאוחר עד תחילת השנה. עד אז, אני מאחל לכל הקוראים שלי חגיגה מהורהרת, לא משנה אם הם נמצאים באיידה, אי הפסחא, הוואי או סתם באחת התעלות הנפוצות מדי בעולם.
