תמונה תכונה: גזיר עיתון | © Pixabay
השנה היא 2030, בעצם השנה שבה היו אמורות להתממש כל ההבטחות של הקואליציה הגדולה של אז, שעדיין הייתה פופולרית מאוד בשנות ה-2010 עד שנות ה-2020 ונודעת בחיבה כ-GroKo.
אולם באמצע שנות העשרים של המאה ה-2020 הכל התברר אחרת לגמרי, את האתגרים העצורים והחדשים שנוספו לא ניתן היה לפתור, אם בכלל, לא על ידי הממשלות ולא על ידי הפרלמנטים ההמומים לחלוטין. האכזבה בקרב האוכלוסייה גברה אז, כך שהפוליטיקאים האחראים ביקשו לברוח קדימה ומצאו אושר בעבר הפוליטי.
כל העניין "הופעל" כאשר הסקרים באירוע שפורסם שוב כשנת בחירות סופר הסתיימו כולם בצורה לא חיובית עבור המפלגות: שני בלוקים עיקריים נוצרו באופן ספונטני בגרמניה: מצד אחד מפלגת האחדות הלאומית גרמניה (NED: AfD, CDU ו-CSU) ומנגד שוב מפלגת האחדות הסוציאליסטית גרמניה (SED: Bündnis90/Die Grünen, Die Linke ו-SPD) וכן קואליציה די רופפת של מפלגות קטנות, לפיה ה-FDP כנראה עדיין הכי טוב -ידוע היום. במערכת בחירות מקוטבת מאוד בשנת 2025, ה-NED הצליח לטעון את עצמו רק בצמצום, וכתוצאה מכך נתקעו יתדות חדשות.
לטובת גרמניה, האיחוד האירופי לא נקבר לחלוטין, אלא הפך לגרסה חדשה של האימפריה הרומית הקדושה הישנה של האומות הגרמניות ומאז הוציא את קיומה של קודמתה, שהיא כה פופולרית כיום; זה לגמרי ברוחו של נשיא צרפת מרין לה פן, שבמקביל גם מחזיק בכל נשיאות האיחוד האירופי. כסגנם בכל משרדי האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין אושר לכל החיים, לפיו ניתנה לתפקיד זה זכות ירושה.
על מנת להחזיר את השלום הלאומי, שני הגושים (NED ו-SED) הסכימו לקחת לסירוגין את תפקידי הממשלה לאחר כל בחירות, כאשר הקודמים בהתאמה ימשיכו לכהן בתפקידיהם עד מותם, עם התוספת "כיום לא בתפקיד ממשלתי. ".. במסגרת זאת, הובטחה הגנת הסבא לכל חברי הפרלמנט ולכולם הוענקו מנדטים שוויוניים מתאימים. בנוסף, הובטח למפלגות המיקרו והבלוג שהם ישתתפו בממשלה המתאימה ברגע שיעברו את משוכה ה-10%.
לחריגה כבר צפויה של גודל הבונדסטאג כדי לנטרל זאת, הוכנסה חבילת פיצויים מרצון ונדיבה, כאשר מי שמנצל את ההצעה שומר על כל תארים וחברות בדירקטוריון. כמובן, תקנה זו חלה גם על כל הפרלמנטים של המדינה והיא שונה - עקב הפדרליזם הגרמני - רק בגובה תשלומי הפיטורים המתאימים, לפיה התשלומים לעולם לא יירדו מתחת למספר בן שש הספרות.
על מנת לשים קץ לאי השוויון בחברה שלנו, כל המשרדים והתפקידים הניהוליים הוכפלו ומאז נאלצו למלא גבר ואישה אחת.
על מנת לשלב טוב יותר את האוכלוסייה בדמוקרטיה החדשה וכיום טובה הרבה יותר, הוכנסה הצבעה חובה והוסבו בחירות חופשיות לבחירות מוסדרות לטובת כולם.
על מנת לקדם עוד יותר את הזהות הלאומית וגם את תחושת הביחד בין מפלגות ומדינות פדרליות, למשל. לדוגמה, האוטובאנים הפדרליים קיבלו את שמם של האוטובאנים של אנשים בסיומת פוליטיקאים ראויים. בגלל תרומתו הרבה לאוטובאן הגרמני, נתיב ברלין - מינכן שונה שמו לפולקסאוטובאן אדולף היטלר והמסלול ברלין – סארבריקן ב-Volksautobahn אריך הונקר שמו שונה וכן המסלול מינכן - שטוטגרט באוטובאן של אנשים אנדרו שייר.
הרעיון המבריק הזה גם אומץ בקלות ברמה המקומית, כולל בהילברון, עם Allee לפי הצעתם של נהגי פורשה בסיעת ה-NED ב-Volksstraße אלברט ליאו שלאגר שונה שמה ומסורת נוספת התבססה במהירות בהילברון, כלומר שבכל שנה ב-1 במאי, נהגי פורשה ומרצדס חוצים את ה-Volksstrasse למשך שעתיים עד שלוש טובות. אלברט ליאו שלאגר לוח ובקצב של שיר העם הידוע AfD "Your poverty pisses me off!" להשמיע את הקרניים שלהם.
למרבה הצער, כפי שקורה בדיסטופיות, לא נפתרו בעיות רלוונטיות חברתית או קיומית, אך הן דוכאו בהצלחה נוספת, ובמקרה שבעיה כזו או אחרת תתבשל שוב, כולם יודעים כעת בדיוק מי אשם: הבאר. -מיעוטים ידועים, קפיטליזם הורס את החברה או האזרחים האחראים שפעם עמדו על תפיסות חברתיות חופשיות.
שימו לב, זו שנת 2030 והכל בסדר!
נ.ב.
אגב, ויקטור אורבן כעת הוא גם אזרח כבוד של אירופה.
"כעת, הקו המפריד אינו בין שמאל לימין אלא בין גלובליסטים ופטריוטים".
ימית לה פן, אנחנו לא העולם (6 בינואר, 2017)
