חשיבה לרוחב

תמונת פוסט: כרטיסיות להתנהגות חברתית טובה יותר | © moses.Verlag

לא כל כך מזמן מונח לחשיבה לרוחב, אשר לפי אדוארד דה בונו הוצג כבר ב-1967 ורצה לארגן מחדש תהליכי חשיבה במונחים של פתרון בעיות. אפילו בשנות ה-1990, אפשר היה למצוא כזה בהרבה משקי בית ספרים למצוא. אבל גם ג'וי פול גילפורד עסק בנושא וגם פרסם את התיאוריה שלו על "מבנה האינטלקט" ב-1967.

משנת 2009 עד 2014 אפילו היה מגזין מקביל, "Querdenker", שאתר האינטרנט שלו אהבתי לראות כי הוא התבסס על אותה תוכנה כמו אתר שהייתי אחראי עליו באותה תקופה.

מאז 2020, למונח הוגה לרוחב יש משמעות שונה לחלוטין עם הופעתה ה"פתאומית" של מה שמכונה תנועת ההוגה הצדדית, ומאז שעברתי בעצמי פעולת מחאה כזו בטיול ב-2021, גם התכנסויות כאלה עוררו בי אי נוחות .

אבל אין טעם פשוט להתעלם מתנועות כאלה ולחכות שהן ייעלמו - עשיתי את הטעות הזו בעצמי בשנות ה-1970-1980, כשהייתי בטוח שתנועה "ירוקה" יכולה להתקיים ללא תוכן ממשי בקושי יכול לבוא לידי ביטוי. אף על פי כן, תנועה זו הצליחה באותה תקופה כמובן למלא חלל שפשוט לא הוכר כהלכה על ידי מפלגות מבוססות ואגודות פוליטיות אחרות. ואחרי שהתבססת בחברה, די קשה להיעלם שוב - אנחנו יכולים לראות את זה טוב מאוד ב-SPD כרגע, ואולי גם במפלגות האיחוד בעתיד הקרוב.

העובדה שיש לנו בעיה לחברה כולה מאז שנות ה-1990 (הרפובליקה של ברלין) אפשר לראות לא רק מהוויכוח החריף שעדיין עדיין אוסי-וסי, אלא בעיקר משיעור ההצבעה בבחירות, לפיו ניתן לראות שאירופה -, ברמה הפדרלית, המדינתית, המחוזית והמקומית, שיעור ההצבעה יורד בהתמדה מאז שיאו בשנות ה-1970.

יתרה מכך, מספר חברי המפלגות שלנו ירד ביותר ממחצית בתקופה זו, לפיה רק ​​ה"חדשים" הקודמים עדיין יכולים להזמין לעצמם רווחים, וזה אנושי מדי, שכן רבים מבני-האזרחים פשוט תולים את דגלם לרוח.

כיום, קצת יותר ממיליון אזרחים גרמנים עדיין מאורגנים במפלגות, ואם לא היו אזרחים נוספים פעילים בארגונים פוליטיים אחרים, עמותות ותנועות, היחס בין אזרחים מחויבים פוליטית לאוכלוסייה היה גרוע אף יותר.

הדבר הטוב הוא שאולי 10 מיליון האזרחים האלה עדיין מצליחים להניע את 75% מהזכאים להצביע להצביע בבחירות הפדרליות, מה שנקרא אז כנראה פונקציית מכפיל.

טוב גם שלפחות עד כה רוב אחינו מצביעים בצורה דמוקרטית ומפלגות שמאל וימין רדיקליות שמופיעות שוב ושוב נעלמות בדרך כלל שוב.

אבל עדיף שהריקנות ההולכת וגוברת של "המפלגות הקיימות" שלנו גורמת כעת להיווצרות יותר ויותר מפלגות חדשות, קבוצות בוחרים ורשימות אזרחים, אשר לא רק עומדות על הדמוקרטיה שלנו עצמה, אלא גם רעיונות מאוד ספציפיים ועצמיים. על עתידנו - לראשונה גם בתחום האקולוגיה, שאגב לקח הרבה מאוד זמן.

כאן, אחרי 30 שנה של הרפובליקה של ברלין, נראה שבפתח חילופי דורות, מה שאומר שאנשים צעירים יותר כבר לא משתלבים באותה מהירות במבנים מסורתיים ומחפשים דרכים חדשות להשפיע פוליטית ולהגדיר את שלהם. תחומי עניין.

זה הולך יד ביד עם אובדן האמון ההולך וגובר לו אחראים הפוליטיקאים המקצועיים שלנו, לא המתנדבים הפעילים הפוליטית הרבים במפלגות ומחוצה להן.

לכן גם קורה שיותר ויותר אזרחים, שלא היו פעילים פוליטית כלל או רק באופן שולי, מונעים על ידי צעירים להתחיל גם להתבטא ולהתארגן (Hic, ההוגים הרוחביים).

הקמת המפלגות בעשורים האחרונים הוכיחה שארגון עצמי כזה יכול להימשך זמן רב ושהאינטרסים "המעניינים ביותר" ולעתים קרובות מאוד מנוגדים מתנגשים וצריכים להיות מחוברים זה לזה.

אולם במקרה של ההוגים הרוחביים, נראה כי זהו המרד האחרון של דור יוצא, שעד כה ראה את הפוליטיקה מהצד והיה מרוצה מכך שהאינטרסים שלהם כבר איכשהו מיוצגים על ידי המפלגות. ועכשיו צריך להבין, די נדהם, שכולנו נתבקש לשלם בשלב מסוים.

לפיכך, ההוגים הרוחביים הם תוצר של מפלגות עמנו, פוטנציאל מצביע זמני ל"מפלגות שוליים" ותופעה של מהפך חברתי כולל.

את המהפך הזה צריך לעצב עכשיו, ונוכל לראות איך הצעירים שלנו מתאחדים במבנים חדשים או אולי איך עושים שימוש חוזר במבנים הקיימים. זה תלוי לחלוטין בשאלה האם וכיצד המפלגות הקיימות יתפתחו הלאה, המפלגות החדשות בסופו של דבר יקימו, אך מעל לכל האם הן מוכנות לקבל בפועל את הבעיות והאתגרים של זמננו ובכך לעזור לעצב את עתיד הדורות הבאים שירצו.

הגישה הפוליטית הריאליסטית של הקואליציה הנוכחית: "אחרינו המבול" תהיה למרבה הצער כנראה גם של הקואליציה הקרובה, ואז יש לקוות להביא לכך שהצעירים של היום הופכים ליותר פוליטיים. כי זה נחוץ מאוד, שכן הצעירים הללו, בניגוד לנעורי, אינם יכולים להיעזר במשאבים בלתי מוגבלים, אלא רק למצוא קופה ריקה וטבע הרוס, ויהיו מעורבים במאבקים קיומיים על החלוקה.


"חשיבה לרוחב...היא תהליך של שימוש במידע כדי להביא ליצירתיות ולארגון מחדש של התובנה. ניתן ללמוד, לתרגל ולהשתמש בחשיבה לרוחב. אפשר לרכוש בו מיומנות כמו שאפשר לרכוש מיומנות במתמטיקה".

אדוארד דה בונו, חשיבה לרוחב: יצירתיות צעד אחר צעד (1970: 5)