ניתוח שני של התקיפה

תמונת פוסט: איש עם קסדה | © Pixabay

אחרי שאני כבר ב-11 באפריל 2022 ניתוח ראשוני של התקיפה העזתי, אני מסתכל עכשיו איפה אנחנו נמצאים שנה טובה מאוחר יותר. אבל גם כאן אני יכול לגשת רק למידע שזמין לציבור. חבריי למקור צריכים לקחת זאת בחשבון למקרה שיגיעו למסקנות שונות.

וכדי להגיע ישר לעניין, את הקרב הזה על אוקראינה ניצחה הפדרציה הרוסית. נותר לראות אם הרוסים ינצחו גם ב"מלחמה הגדולה" - לא שהקוראים שלי כבר הפסיקו לקרוא בייאוש.

מטרת המלחמה הרוסית לקרב הראשון (השני, תלוי בקריאה) על אוקראינה אושרה כעת וגם הפדרציה הרוסית השיגה אותו כמעט לחלוטין. איחוד חצי האי קרים, הקמת גשר יבשתי לחצי האי קרים והמשך כיבוש של שטחי דרום מזרח אוקראינה. אבל הרוסים לא יכלו להפוך את אוקראינה למדינה ללא מוצא לים, וגם לא הדביקו את הכוחות הרוסים במולדובה. אבל זה צריך ולדימיר פוטין גם לא ממש ציפיתי.

ומתברר שהפדרציה הרוסית יכולה ותצליח לשמור על כיבושיה גם הפעם. עכשיו זה תלוי לחלוטין במערב אם לקבל זאת שוב הפעם או אם לקחת את הקרב על אוקראינה כנאט"ו.

לפני שאקדיש את עצמי לשאלה זו ביתר פירוט, ברצוני להצביע על שתי מטרות מלחמה נוספות של הפדרציה הרוסית, שרק לאט מתבררות, וגם על החששות מפני כריסטיאן מוס מ-30 במרץ 2022 - מלחמת העולם השלישית בעיצומה - להגשים את זה.

מצד אחד, ועכשיו די מעודכן, ולדימיר פוטין החל מהמתקפה הנוכחית על אוקראינה, חיסל כעת את כל האופוזיציה הרוסית וניקתה את המנגנון הצבאי והביטחוני שלה; אז הוא עשה בדיוק מה אדולף היטלר und יוזף סטלין כבר תרגל בהצלחה רבה לפניו. חברי האופוזיציה האחרונים ממש יזרקו את עצמם מהחלונות בקרוב. ועם זה נעלם החלום המערבי האחרון, כלומר שהרוסים ינקו את עצמם מבפנים. השאלה היחידה כעת היא, האם אנחנו יכולים להתייחס לפדרציה הרוסית כמו צפון קוריאה ולשמור אותה נעילה פחות או יותר בהצלחה במשך עשרות שנים, או שנתחיל להגן על עצמנו מפני האיום הרוסי?

מצד שני יש ולדימיר פוטין הצליח למעשה להשחית את המערב בכללותו וגם הבטיח שהגנה משמעותית על אירופה תתאפשר רק מעבר לנהר הריין. המשמעות היא שכאשר הפדרציה הרוסית משתלטת על שאר אירופה לאחר הפסקה מבצעית של כעשר שנים, נאט"ו יכולה לעסוק רק בעיכוב בקרבות עד הריין. איך זה ייראה אז, ז. ב' מתאר היטב את המזרח פרוסיה האחרונים ששרדו.

כדי להחמיר את המצב, לפחות הטורקים, הסרבים וההונגרים יצעדו עם הרוסים, שאר המדינות יתערבו מיד במלחמות אזרחים הודות לנוכחות הרוסית החזקה במדינותיהן – כולל שלנו. הצלחנו לראות איך זה נראה עוד בשנות ה-1990 בבלקן, כששכנים טובים כרתו לפתע את האף והאוזניים.

בכך עלינו גם לזנוח את התפיסה המוטעית שממשלותינו יצליחו להכיל את האיום הרוסי. עד כה, הם הצליחו רק למנוע או לפחות לעכב משלוחי נשק ותחמושת לאוקראינה בצורה טובה מאוד, אבל הם שמרו בשקט ובחשאי את ייצור הנשק הרוסי בחיים על ידי אספקת כל החלקים הדרושים.

האמירה "אי אפשר לדעת לאן מגיעים מוצרי תעשייה גרמניים ואי אפשר לשלוט בזה" היא הכרזה דמוקרטית ותעשייתית על פשיטת רגל של האחראים! רק לקחת את השבבים הדרושים לרקטות כדוגמה: היצרן יודע בדיוק בשביל מה צריך את השבבים שלו וכמה גדול השוק עבורם - יש לו מחלקה משלו עם עובדים בשכר גבוה למטרה זו. מחלקה נוספת דואגת שהשבבים יגיעו ללקוח בכמות הנכונה בזמן הנכון. ופתאום, הביקוש של הלקוח עולה ואף אחד לא רוצה לדעת בשביל מה הוא בעצם צריך את השבבים האלה?

דבר אחד שלמדתי מזה הוא שהבוסים בתעשייה שלנו הם רק פטריוטים כשמדובר בקבלת העברות ממשלתיות. אחרת הם מוכרים את העולם, את העובדים שלהם ואפילו את סבתא שלהם כדי למקסם את הרווחים האישיים שלהם - והממשלות שלנו מעלימות עין מזה.

במקרה הרע, הפדרציה הרוסית תמשיך לקבל את החלקים, הנשק והתחמושת הדרושה לה מבעלי בריתה, במיוחד כאשר הכוחות המזוינים הרוסים צריכים להתחמש מחדש במהלך הפסקה מבצעית שהזכרתי קודם. אני כבר שומע את התעשייה הגרמנית צועקת שאסור לפספס את ההזדמנות הזו!

האם אנחנו באמת רוצים שזה יגיע לזה?

זו תהיה נפילתנו אם חלקים מהממשלה, מפלגות שלמות וקבוצות אוכלוסייה ימשיכו להיאחז בניצחון רוסי סופי - הרוסים כבר שמחים להפיץ את הבשורה ברשתות החברתיות על מה שהם יעשו אחרי ניצחון, לא רק איתנו הגרמנים. הזוועות הידועות משתי מלחמות העולם האחרונות הן לא יותר. והאוקראינים שלא ברחו למערב כבר נאלצים לסבול זאת.

מה עלינו לעשות בהקדם האפשרי?

גם אם לא ניתן יהיה בטווח הקצר והבינוני לעזור לאוקראינים להחזיר את כל ארצם - גם היום הפוליטיקאים שלנו אינם תמימי דעים אפילו בנושא הזה! - עלינו להבטיח שהאוקראינים יוכלו להמשיך ולהגן על עצמם מפני ההתקפות הרוסיות. ואלה יימשכו עד שהאוקראינים יסכימו רשמית לוותר על החלקים האוקראינים; עם זאת, לאחר מכן תהיה רק ​​הפסקה המבצעית שהזכרתי, עד שהפדרציה הרוסית תתמודד שוב עם המערב. וההפסקה הזו נראית רק כמו מה שקרה באוקראינה בין 2014 ל-2022 - האוקראינים ימשיכו ליפול בהמוניהם על ארצם.

התמיכה המאסיבית של אוקראינה נחוצה משתי סיבות צבאיות בלבד: ראשית, אנו ממשיכים לשחוק את הכוחות המזוינים הרוסים, ושנית, אנו קושרים מספיק חיילים רוסים כדי למנוע מתקפה גדולה נוספת על המערב לעת עתה.

לשם כך, האוקראינים - הם פשוט עדיין לא מאומנים בחיילי נאט"ו - יזדקקו ליותר נשק ותחמושת ממה שאנחנו יכולים אפילו לדמיין. ועלינו לספק את אלה עד שרק החומר שלנו הדרוש לאימון חיילינו יהיה זמין או שסוף סוף התחלנו מדיניות חימוש אחראית לפעול (וזה לא ממשיך להתעשר בני דודים או תורמי מפלגות, à la Airbus and Co.!).

בנוסף, האוקראינים יזדקקו שוב לכל אוכלוסייתם הכשירה והכשירה, מרופאים ובעלי מלאכה ועד לחיילים. לכן עלינו להשיג את כל העריקים בהקדם האפשרי ולמסור אותם לאוקראינים ולתאם עם אוקראינה, אשר שמחים לשלוח למעלה ממיליון אוקראינים בחזרה לתמוך בארצם. ודרך אגב, זה הקידום הכי טוב שיש לדמוקרטיה!

ברגע שרק האזרחים ה"טיפשים" מתים למען ארצם במלחמה והאזרחים ה"טובים" יותר, לעתים קרובות מאוד ביניהם ילדי פוליטיקאים ועשירים, משתזפים במדינות זרות בטוחות, אי אפשר לדבר יותר על דמוקרטיה - היוונים הקדמונים כבר ידעו את זה.

ומכיוון שאנחנו כל כך משוחררים בגרמניה ואפילו ביטלנו את המגדר באופן רשמי, יכולנו בקלות רבה לאמן, לצייד ולהעמיד לרשות אוקראינה את החטיבות שכל כך נחוצות שם. אגב, זה מקל על שוק הדיור שלנו כאשר עיקר האוקראינים שעדיין גרים איתנו נמצאים באזורי האימונים הצבאיים שלנו.

בנוסף לעזרה לאוקראינה, זה גם שימושי להתכונן למלחמה (si vis pacem para bellum), כי ברגע שהרוסים ימשיכו לתקוף, שאר מזרח אירופה - לפחות "הטובים יותר" - ינודו יותר מערבה ו לא רק איתם מסכנים את קיומנו שלנו, אלא גם מאפשרים לא להגן על עצמנו. פרקטי מאוד עבור הרוסים, שיכולים אז בקלות רבה להתקדם באזורים כמעט נטושים ולהיתקל בהתנגדות משמעותית רק באודר. נותר לראות כיצד חיילי נאט"ו ירצו לפעול במצב כה מעורב.

זו הסיבה שאנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו - ומאוחר מדי! - לנקוט בפעולה נוספת! הבונדסווהר יזדקק לפחות ל-3% מהתוצר המקומי הגולמי בעשר השנים הקרובות ויש צורך בדחיפות בצעדים לאומיים נוספים. יש להרחיב את הגיוס לכל הגרמנים! רישום צבאי חייב להתבצע עבור כל מי שחי בגרמניה.

יש לארגן מחדש את הבונדסווהר ולנתק את כל הצמות האידיאולוגיות. יש לקבל שכר טוב יותר לחיילים (קבוצת שכר נפרדת!) ולאכוף סטנדרטים צבאיים מינימליים ללא יוצא מן הכלל. יש לאפשר גישה גם לזרים מוסמכים המקבלים אזרחות גרמנית לאחר שתי מטלות. הבונדסווהר חייב לקבל נשק מתפקד ומעל הכל רובוטים קרביים ומזל"טים וכן הלאה ומיד.

צריך ליצור בגרמניה תעשיית חימוש שמתפקדת במסגרת נאט"ו ומשובצת גם שם - רכישה של כמה מטוסי קרב F35 יכולה להיות רק התחלה ראשונה, טיפת מים בדלי, כביכול.

אנחנו גם צריכים להכשיר את כוחות המשטרה שלנו כך שיוכלו לפחות להתמודד עם בריונים קטינים וחמולות משפחתיות באופן עצמאי וגם לקחת על עצמם שירותי ביטחון לא צבאיים בגרמניה.

יש להגדיל את המשטרה הפדרלית ולהחזיר את מעמדם הלוחם; בעתיד היא חייבת להיות מסוגלת להבטיח זרמי פליטים ופעולות צבאיות בפריסה ארצית וגם להיות מסוגלת לתפוס משרות זמניות במידת הצורך.

אם נצליח בכל זה במהלך 10 השנים הבאות, ננצח עוד מלחמה, עכשיו קצת יותר חמה, והפדרציה הרוסית תצטרך להיכנע, בלי יכולת להביס את אירופה שהיא כעת חזקה, מאוחדת ומחויבת על ידי נאט"ו. . אני מהמר שללא תמיכת סין והודו, הצבא הרוסי לא ימשיך להילחם נגד אירופה והמערכת הרוסית למעשה תתפוצץ.

ואם הם ימשיכו להתחרות, בהחלט נוכל להציל את אירופה בעזרת האמריקאים.

אבל אם נישן יותר ב-10 השנים הבאות, אז במקרה הטוב כולנו נמצא את עצמנו ב-GDR 2.0 - לפחות ה"טובים" מאיתנו. ה"טובים ביותר" אז חיים בארה"ב או באוסטרליה. וה"טיפשים" שבינינו נקברו איפשהו.

אבל איך שזה יתברר, אנחנו יכולים לאט אבל בטוח להיפטר מארץ הפלאות של המערכת החברתית שלנו.

---

שווה לקרוא מאמר מאת דייוויד פטראוס und פרדריק וו קגן בוושינגטון פוסט (24.8.2023/XNUMX/XNUMX): "מתקפת הנגד של אוקראינה עלולה להפתיע את המבקרים". גם אם שניהם רואים את ההצלחות האוקראיניות בצורה חיובית יותר ממני, זה לא ישנה את הניתוח ההמשך שלי.